פנינה יומית... יט תמוז
|
|
|
יום שני י"ט תמוז - אה"ק: מטות
תפקיד ה"מומחה" להפר הנדרים ולא לקיימם בתחילת פרשתנו נאמר "וידבר משה אל ראשי המטות גו' איש כי ידור נדר", ופירש רש"י "חלק כבוד לנשיאים כו', ומה ראה לאומרה כאן, למד שהפרת נדרים ביחיד מומחה". ויש לעיין, מדוע למד מזה ש"חלק כבוד לנשיאים" דין מיוחד ב"הפרת נדרים", הרי אפשר להיות שבא ללמד דין מיוחד אצל מומחה – בקיום הנדרים? ויש לבאר בזה על דרך הדרש: שנינו באבות (פ"ג מי"ג) "נדרים סייג לפרישות", שהפרישה מעניני עולם הזה, הנהגה רצויה היא. ולכאורה הרי בירושלמי מובא לגבי נדרים (נדרים פ"ט ה"א): "לא דייך מה שאסרה עליך תורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים"? ומבואר בזה (ראה לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1076) שהדבר תלוי בדרגת האדם: כאשר יש לאדם חלישות בעבודתו לקונו, אזי "נדרים סייג לפרישות", שעליו לפרוש ולסייג עצמו מעניני העולם, כי העסק עם דברים גשמיים יכול לפעול אצלו ח"ו ירידה בעבודת ה'. אך מי שהולך בדרך המלך בעבודתו לקונו, אסור לו לפרוש מענייני עולם הזה, שהרי זהו תפקיד האדם עלי אדמות, לעסוק עם עניני עולם הזה ולזככם עד שהעולם כולו יהיה דירה ומכון לו ית' (ראה תנחומא נשא טז. ועוד. תניא פל"ו), וממילא "דייך מה שאסרה עליך תורה". ועל פי זה, כש"חלק כבוד לנשיאים" בפרשת נדרים, על כרחך בא ללמד דין מיוחד ב"הפרת נדרים". כי ה"מומחה" וה"נשיא" עליהם לבטל "ולהפיר" את ענין הנדרים, כי צריכים הם להעלות את האדם הנודר לדרגא כזו עד שלא יוצרך לנדרים. (ע"פ לקוטי שיחות חי"ג עמ' 106 ואילך)
חו"ל: פינחס
"פלא" שלמעלה מ"פלאות" נאמר בגמרא "הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו (כמו שנעשה לפינחס. רש"י), הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו" (ברכות נו, ב). ומפשטות הגמרא משמע, שהחילוק בין "הרואה פינחס" ל"הרואה פיל" הוא, ש"הרואה פיל" עושים לו "פלאות" רבות, ואילו "הרואה פינחס" עושים לו רק פלא אחד. ולכאורה תמוה, הרי אמרו רז"ל "ששה נסים נעשו לו לפינחס" (סנהדרין פב, ב), ואם כן, מדוע "הרואה פינחס בחלום" נעשה לו רק פלא אחד - הרי אין זה "כמו שנעשה לפינחס"? ויש לבאר זה בהקדים החילוק בין "נס" ל"פלא": "נס" הוא שידוד מערכות הטבע, שמזה שקוראים לו "שידוד מערכות הטבע" מובן שכדי לפעול "נס" זה צריכה להיות פעולה מיוחדת של ביטול הנהגות הטבע. משא"כ "פלא" מורה על הנהגה שמובדלת לגמרי מהנהגת הטבע, שהרי "כל הפלאה לשון הבדלה ופרישה" (רש"י שופטים יז, יח). ובאופן הנהגה כזה לא צריכה להיות פעולה מיוחדת של שידוד הטבע, אלא יש כאן הנהגה נסית שהיא ההנהגה הרגילה בכל מאורע זה. ו"פלא" כזה הוא מה "שנעשה לפינחס", שהרי "ששה נסים" שנעשו לפינחס היו כולם באותו ענין, היינו שבכל פרט ופרט שבמעשה שלו עשה הקב"ה נס. ובזה נראה בעליל שכל הנהגת הקב"ה עם פינחס היתה באופן בלתי רגיל לגמרי, מלכתחילה הנהגה של "פלא". וזהו מה שכתב רש"י "פלא נעשה לו, כמו שנעשה לפינחס": עיקר החידוש אצל פינחס אינו כמות הנסים שנעשו לו, אלא זה ש"פלא נעשה לו", שהיתה הנהגה בדרך "פלא" ומובדל לגמרי מגדר הטבע - אלא שנסתעף מזה שהיו נסים רבים. ולכן אין הם נקראים "פלאות" לשון רבים, כי הכוונה היא למצב אחד - הנהגה פלאית. ועל פי זה יש לומר, שה"פלא" שנעשה ל"הרואה פינחס בחלום" הוא למעלה מה"פלאות" אצל "הרואה פיל", כי מזה שאומר "פלאות", לשון רבים, מובן, שהכוונה לריבוי פלאות בכמות, והיינו פעולות של נפלאות, משא"כ "פלא נעשה לו" ("כמו שנעשה לפינחס") אינו עשיית פלא אחד, אלא מצב של "פלא", כנ"ל. (ע"פ לקוטי שיחות חל"ג עמ' 164 ואילך) |
