עד י"ב בחודש - ועד בכלל - אין אומרים תחנון.

"זרוק חוטרא לאוירא אעיקריה קאי" [כשתזרוק מקל לאויר, הוא יפול תמיד ארצה "על
עיקרו" - למקורו]. נחלה בלי מצרים הנחילו אבותינו רבותינו הקדושים לכבוד חסידים
הראשונים, אשר בני בניהם ובני בנותיהם לדורותיהם, באיזה מדינה וסביבה שיהיו, יהיה
אצלם אותו ה"עיקריה", והוא המשכת פנימיות הלב אל צור מחצבתו. לפעמים ה'עיקריה'
מכוסה ונעלם בכמה לבושים. וזאת היא עבודת החפץ בחיים להסיר את הכיסויים ולקבוע לו
זמני לימוד בתןרת החסידות ולנהוג במנהגי עדת החסידים.