בבית רבינו נוהגים שלא לעשות את הרב למורשה, אלא למכור לו את החמץ ובערב קבלן.
באפיית השמורה ערב פסח אחר חצות, היה אאמו"ר [הרש"ב] ונכח, ואומר גם- כן "הלל",
והיה מפסיק - גם באמצע פרק - להורות בהנוגע להלישה, אפיה וכהאי גוונא [=וכדומה].