בפרשתנו נאמר בנוגע לאבני השוהם "ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם" (כח, י).

והנה, בסדר חקיקת שמות השבטים על אבני השוהם "כתולדותם" מצינו להרמב"ם שיטה מיוחדת, שמפרש ש"כתולדותם" אינו כסדר לידתם אלא כסדר לידת אמותיהם, והיינו שתחילה מנויים בני לאה, אח"כ בני בלהה, ולאחר מכן בני זלפה, ולבסוף בני רחל (ראה קרית ספר להמבי"ט על הרמב"ם הל' כלי המקדש פ"ט ה"ט ועוד).

ולכאורה יש לעיין בזה, הרי חקיקת שמות השבטים על אבני השוהם הוא כדי שעל ידי זה "יהא רואה הקב"ה השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם" (לשון רש"י ד"ה לזכרון כח, יב), שדבר זה תלוי באחדותם ואהבתם של ישראל זה לזה (ראה תניא פל"ב), ולכן היה מתאים לכאורה שיהיו השבטים חקוקים באופן המדגיש את האהבה ביניהם, ואם כן מדוע היו חלוקים השבטים לפי אמותיהם, חלוקה שמדגישה את השוני והחילוק ביניהם?

ולכן נחקקו שמות השבטים על אבני השוהם באופן המדגיש את השינוי והחילוק ביניהם להראות שגם באופן כזה צריכה להיות אהבה ואחדות, ואזי יעלו לרצון "לפני ה' גו' לזכרון" (כח, יב).

(ע"פ לקוטי שיחות חל"ו עמ' 148 ואילך)