על הפסוק בתחילת פרשתנו "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" פירש רש"י "לפניהם ולא לפני עכו"ם, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם".

ולכאורה צריך ביאור, הרי באם "דנין אותו כדיני ישראל", מה בכך שאלו שיפסקו את הדין בפועל יהיו עכו"ם, הרי גם כך יצא הדין כפי שצריך להיות על פי דיני התורה?

ואזי, אף אם לפועל הרי הוא ממשיך בקיום המצוות, מכל מקום, מכיון שעושה כן בגלל רצונו של היצר ולא כדי לקיים את רצון הקב"ה, הרי בזה מתנתק מהקב"ה רחמנא ליצלן, וכבר נקל ליצר הרע לומר לו לעשות דברים שהן ממש נגד רצונו יתברך, ועד ל"עבוד עבודה זרה".

ועל פי זה יובן הטעם לזה שגם כאשר בערכאות של עכו"ם דנים כדיני ישראל אסור להביא את הדין לפניהם, דמכיון שאינם פוסקים את הדין מצד רצון הבורא אלא מפני שכך מובן בשכל שלהם הנה בכך מנתקים את הדין מהקב"ה, ובזה נפתח פתח לאדם לעבור גם על דברים שהם נגד רצון הבורא ית' ח"ו.