ב"ה

מסכת מקואות פרק שביעי

א יֵשׁ מַעֲלִין אֶת הַמִּקוָה וְלֹא פוֹסְלִין, פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, לֹא מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. אֵלּוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין, הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַכְּפוֹר, וְהַגָּלִיד, וְהַמֶּלַח, וְהַטִּיט הַנָּרוֹק. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָא, הָיָה רִבִּי יִשׁמָעֵאל דָּן כְּנֶגדִּי לוֹמַר, הַשֶּׁלֶג אֵינוּ מַעֲלֶה אֶת הַמִּקוָה. וְהֵעִידוּ אַנשֵׁי מֵידְבָא מִשְּׁמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם, צְאוּ וְהָבִיאוּ שֶׁלֶג וַעֲשׂוּ מִקוָה בַּתְּחִלָּה. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, אֶבֶן הַבָּרָד, כַּמַּיִם. כֵּיצַד מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין. מִקוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, נָפַל מֵהֶם סְאָה לְתוֹכוֹ וְהֶעֱלָהוּ, נִמצְאוּ מַעֲלִין וְלֹא פוֹסְלִין:

ב אֵלּוּ פוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין, הַמַּיִם בֵּין טְמֵאִים בֵּין טְהוֹרִים, וּמֵי כְּבָשִׁים וּמֵי שְׁלָקוֹת, וְהַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הִחמִיץ. כֵּיצַד פוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין. מִקוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרבָּעִים סְאָה חָסֵר קֻרטוֹב וְנָפַל מֵהֶן קֻרטוֹב לְתוֹכוֹ, לֹא הֶעֱלָהוּ, פּוֹסְלוֹ בִּשׁלשָׁה לוֹגִין. אֲבָל שְׁאָר הַמַּשׁקִין, וּמֵי פֵרוֹת, וְהַצִּיר, וְהַמֻּריָס, וְהַתֶּמֶד מִשֶּׁהִחמִיץ, פְּעָמִים מַעֲלִין וּפעָמִים שְׁאֵינָן מַעֲלִין. כֵּיצַד. מִקוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת, נָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵהֶם, לֹא הֶעֱלָהוּ. הָיוּ בוֹ אַרבָּעִים סְאָה, נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר:

משניות – אותיות נ.ש.מ.ה

ג הֵדִיחַ בּוֹ סַלֵּי זֵיתִים וְסַלֵּי עֲנָבִים, וְשִׁנּוּ אֶת מַראָיו, כָּשֵׁר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מֵי הַצְּבָע פוֹסְלִין אוֹתוֹ בִּשׁלשָׁה לוֹגִין, וְאֵינָן פוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַראֶה. נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן וּמֹחַל, וְשִׁנּוּ אֶת מַראָיו, פָּסוּל. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. יַמתִּין לוֹ עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים וְיַחזְרוּ מַראֵיהֶן לְמַראֵה הַמַּיִם. הָיוּ בוֹ אַרבָּעִים סְאָה, מְמַלֵּא בַּכָּתֵף וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ עַד שֶׁיַּחזְרוּ מַראֵיהֶן לְמַראֵה הַמַּיִם:

ד נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מֹחַל וְשִׁנּוּ מִקצַת מַראָיו, אִם אֵין בּוֹ מַראֵה מַיִם אַרבָּעִים סְאָה, הֲרֵי זֶה לא יִטבּוֹל בּוֹ:

ה שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם, וְנָפַל לְתוֹכָן קֻרטוֹב יַיִן, וַהֲרֵי מַראֵיהֶן כְּמַראֵה הַיַּיִן, וְנָפְלוּ לַמִּקוָה, לא פְסָלוּהוּ. שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם חָסֵר קֻרטוֹב, וְנָפַל לְתוֹכָן קֻרטוֹב חָלָב, וַהֲרֵי מַראֵיהֶן כְּמַראֵה הַמַּיִם, וְנָפְלוּ לַמִּקוָה, לא פְסָלוּהוּ. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, הַכֹּל הוֹלֵך אַחַר הַמַּראֶה:

ו מִקוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרבָּעִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת, יָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ זֶה אַחַר זֶה, הָרִאשׁוֹן טָהוֹר וְהַשֵּׁנִי טָמֵא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיוּ רַגלָיו שֶׁלָּ-רִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם, אַף הַשֵּׁנִי טָהוֹר. הִטבִּיל בּוֹ אֶת הַסְּגוֹס וְהֶעֱלָהוּ, מִקצָתוֹ נוֹגֵעַ בַּמַּיִם, טָהוֹר. הַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁלְּ-עוֹר, כֵּיוָן שֶׁהִגבִּיהַּ שִׂפתוֹתֵיהֶם מִן הַמַּיִם, הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָן שְׁאוּבִין. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה. מַטבִּילָן וּמַעֲלֶה אוֹתָם דֶּרֶך שׁוּלֵיהֶם:

ז הִטבִּיל בּוֹ אֶת הַמִּטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁרַגלֶיהָ שׁוֹקְעוֹת בַּטִּיט הֶעָבֶה, טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מְקַדְּמִין. מִקוָה שֶׁמֵּימָיו מְרוֹדָדִין, כּוֹבֵשׁ אַפִלּוּ חֲבִלֵּי עֵצִים, אַפִלּוּ חֲבִלֵּי קָנִים, כְּדֵי שֶׁיִּתפְּחוּ הַמַּיִם, וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל. מַחַט שְׁהִיא נְתוּנָה עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, הָיָה מוֹלִיך וּמֵבִיא בַּמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלֶיהָ הַגַּל, טְהוֹרָה: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל טהוֹרָה, וּמִקְוָאוֹתֶיהָ טְהוֹרִים.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ, שיהיה למודנו זה נחת רוח לפני כסא כבודך, להוציא ניצוצות הקדושה שנתפזרו על ידינו בין הקליפות והגברנו את כוחם. וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, וקבץ נדחי ישראל, ויחזור הכול למקומו הראשון, חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִשֶׁנּוּ אֵל, בזכות קריאת המשניות. ואת נפש (פב"פ) תשים כבוד מנוחתו, ותצרור נשמתו בצרור החיים ומיתתו תהא כפרה על כל עוונותיו שחטא ושפשע לפניך, כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ואל יראה פני גיהנם. ותזכהו לחיות בתחיית המתים עם כל מתי עמך ישראל ברחמים, אמן.

רבי חנניא בן עקשיא אומר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר (ישעיה מב).

ü       נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

עיקר הנחת רוח לנפטר הוא ע"י לימוד תורה כפי שמובא בספר הזוהר הקדוש (1) וכן בספר יוסף אומץ למהר"י: "לימוד התורה מועיל שבעתים לנפטר מכל תפילה וע"י כן מכניסים את המת לגן עדן". בטרם תחילת הלימוד יש לומר את שם הנפטר/ת ואת שם אמו ולומר במפורשות שלימוד זה לעילוי נשמתו, במידה ולא יודעים ללמוד משניות, ניתן ללמוד לימוד תורני כגון: פרקי אבות, הלכה, וכן ניתן ללמוד בספרים ותן חלקנו המכיל לימוד בשפה השווה לכל נפש. בספר שבחי האר"י ז"ל מובא על מעלת לימוד הזוהר ועל התיקון אשר נעשה לנשמת האדם ע"י הלימוד, וכן החיד"א בספרו עבודת הקודש מביא כי הלימוד הנעלה ביותר לנפטר- הינו לימוד הזוהר (2), כך גם מסביר המקובל ר' יהודה משה פתיה זצוק"ל זיע"א בתיאורו על הנעשה באדם לאחר פטירתו, בספרו מנחת יהודה - רוחות מספרות. הגמרא מסבירה כי הקדיש המועיל ביותר לנפטר הינו הקדיש אשר נאמר לאחר שיעור "עין יעקב" (3).
מעלה נוספת היא לתת צדקה לעילוי נשמת הנפטר - לעניים הגונים או לארגונים המסיעים לנזקקים כגון: יד עזרא ושולמית, ארגון אפרת, חסדי נעמי וכו'. כמובא בתלמוד הבבלי מסכת ברכות דף ה: "בחסד ואמת יכופר עון, חסד זו גמילות חסדים שנאמר {משלי כא-כא} רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת זו תורה שנאמר {משלי כג-כג} אמת קנה ואל תמכור". וטוב לומר במפורשות כי הצדקה הינה לעילוי נשמתו/ה. יש הנוהגים לתת צדקה עד תום שנתו של הנפטר מהעולם הזה, בכול יום חול 3 פרוטות לצדקה בקופת הצדקה אשר בבית, ובטרם נתינת הצדקה אומרים הרני נותן/ת צדקה זו לעילוי נשמת פב"פ, יהי רצון שזכות מצות הצדקה תהיה לעילוי נשמתו/ה.
נפטר אשר מגיע בחלום לאחד מקרוביו ומראה כי: קר לו או שהוא רעב או צמא או עייף משמע שהוא מבקש תיקון, מכוון שחסרים לבושים לנשמתו (לבושי הנשמה נעשים ע"י האדם באמצעות מחשבות, דיבורים ומעשים, ראה באריכות ספר: שיעורים בספר התניא) וחסרון הלבושים יכולים לגרום לו לצער רב. ובתלמוד הבבלי, מסכת ברכות דף ה: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", כלומר אין באפשרות האדם לתקן לאחר שנפטר כפי שכתוב בתהילים פח: במתים חופשי, כיון שמת אדם נעשה חופשי מן המצוות. ובתלמוד הבבלי מסכת ראש השנה דף לב מובא כי: בכול ראש השנה נפתחים לפני הקב"ה ספרי חיים וספרי מתים, ספרי חיים מובן, אולם ספרי מתים למה? בכדי לראות מה עשו החיים למען המתים. על כן ר' יוסף חיים זצוק"ל זיע"א הכין תיקון המובא בספרו לשון חכמים (4): "תיקון לנפטר שאין לו מנוחה בעולם הבא, ובא לאחד מקרוביו בחלום".
מעבר לאמור, ניתן לדעת על מצבו של הנפטר ע"י שאלת חלום (5) באופן המותר עפ"י ההלכה.

וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ (קוהלת פרק ז).

מקורות:
1. זוהר מדרש רות וכן בפרשת פנחס, ראה גם בהלכות אבלות בתוכנת תורת אמת.
2. כיום ניתן ללמוד זוהר בהבנה, עם הביאור בשפה השווה לכל נפש- מתוק מדבש. מלבד המעלה בלימוד הזוהר, עצם הימצאות ספרי הזוהר בבית מהווים סגולה לשמירה וברכה לבני הבית, מומלץ לרכוש את ספרי הזוהר עם הביאור מתוק מדבש, בטל:02-5022233

3. בדבר שיעורי תורה ב"עין יעקב" ברחבי הארץ ניתן להיעזר במרכז מידע יהדות 02-5811911,  וארגון איילת השחר : חברה דתית (חברותא) ללימוד טלפוני לנשים :2073-2322222,

איילת השחר לימוד יהדות טלפוני לגברים: 1-800-202-502

4. בספר לשון חכמים חלק ב' סימן כז (מובא שם סדר לימוד הכולל לימוד זוהר, משניות ואמירת ספר תהלים בשלמותו, כיום ניתן לעשות תיקון זה גם בארגוני החסד: יד עזרא ושולמית, חסדי נעמי, ועוד).

5. ראה ספר נשמת חיים פרק שביעי לרבי מנשה בן ישראל זצוק"ל זיע"א וספר סגולות ישראל.
נציין כי להעשרת הידע ניתן גם לראות את הסרטים: סיאנסים בצבא, מוות קליני, סעדה, חותם האמת. המתארים תהליכים בעולם הנשמות.

שורות אלו נכתבו לעילוי נשמת חברנו היקר יוסף בן שרה ז"ל למשפחת כהן, אשר מלבד היותו לוחם במלחמות ישראל - היה אהוב וטוב לבריות.