"ותיראן המילדת את- הא-להים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את-הילדים"

     פרעה ציווה להמית את הבנים, ודיבר בלשון רכה (ויאמר) ודרך היצר הרע – מלך זקן וכסיל – לפתות את שומעיו בהבטחות שוא, בעונג מדומה, בשכר ובשפע שרק מלך יכול להעניק... אך המילדות היו יראות שמים ולא שמו לבם להבטחת האושר והשמחה הקלה להשגה כביכול מעם פרעה (=ולא עשו כאשר דבר אליהן. כאשר = לשון אושר) ולכן זכו לסיעתא דשמייא ולבחינת כמוני ממש – כהקב"ה! כי ה' מלך ממית ומחייה, ואצלו בלבד מפתח תחיית המתים, וכשם שמוסרו ביד תנאים שהרי ידוע שכל תנא שננקב שמו בש"ס יכל להחיות מתים, כך אף למיילדות נתנה מעלה נוראה זו (כפרוש בעל הטורים לפסוק טו).