בפלוגתת בית שמאי ובית הלל, אם מספר הנרות הוא "כנגד ימים הנכנסים" ו"פוחת והולך", או "כנגד ימים היוצאים" ו"מוסיף והולך" – ישנו רמז והדרכה בעניני עבודת האדם את קונו:

ולכן, מי שהיצר הרע טימא את נפשו, ובא ליטהר ולהיכנס תחת כנפי השכינה, הנה לבית שמאי תחילת ועיקר העבודה הוא בסור מרע – "ובערת הרע מקרבך";

ולכן, שיטתם היא שביום הראשון מדליקים ח' נרות, ולאחרי זה "פוחת והולך" – כי כשאוחז בתחילת העבודה דסור מרע, הרע עדיין בתקפו, ולכן דורשים ממנו יגיעה גדולה לבער את הרע שבקרבו. אך מיום ליום, כשהרע "פוחת והולך", כבר אין צריכים ליגיעה גדולה כל כך.

אבל לשיטת בית הלל – תחילת הכל צריך הוא להיכנס תחת כנפי השכינה, אף שהרע הוא בתקפו אצלו. וצריך להתחיל עבודתו בענינים של קדושה – ועשה טוב. תחילה בהדלקת נר אחד, 　ולאחר מכן "מצווה גוררת מצווה", ו"מעלין בקודש" – מעט מעט יוסיף אומץ להיות "מוסיף והולך" עד שיתגבר ויכניע לגמרי את הרע.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"ל עמ' 302. חכ"ה עמ' 396 ואילך)