בנוגע למצוות "הקהל" כתוב בפרשתנו "תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם" (לא, יא). ומפרש רש"י "המלך הי' קורא כו' על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה". יש לבאר דברי רש"י אלו בעבודת האדם לקונו:

תוכן מצוות הקהל בעבודת האדם הוא שיקבץ ו"יקהיל" האדם כל כוחות נפשו, עם כל מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, לתוך בית המקדש הפנימי שבלבו פנימה, שיהיו כולם קודש. והמכוון הוא "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם" (לא, יב), לבוא ליראת ה'.

אך, כאשר האדם מבטל את עצמו כליל עלול זה לפעול עליו שיהי' כאסקופה הנדרסת, ולא יוכל לעשות עבודתו כראוי. וזהו שבעבודה זו צריך להיות "בימה", והיינו, שעבודתו צריכה להעשות מתוך תוקף והתנשאות - "יתגבר כארי" (טושו"ע בתחלתו).

(ע"פ לקוטי שיחות חי"ט עמ' 327 ואילך)