כל מה שרציתם לדעת על השופר

תקיעה, שברים, תרועה! קולו של השופר מרטיט את הלב ומזכיר לנו כי השנה החדשה פרשה עלינו את כנפיה. אנו לוחשים תפילה לבורא העולם שיכתוב ויחתום אותנו לשנה טובה ומתוקה.

אך מהו השופר? ממה הוא עשוי, ומדוע תוקעים בשופר? על כך ועוד בכתבה שלפניכם.

ההיסטוריה של תקיעת שופר

את השופר אנו פוגשים בתנ"ך בפעם הראשונה ביום מתן תורה. כך מתואר בפסוק: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאוד; ויחרד כל העם אשר במחנה... ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד, משה ידבר והאלוקים יעננו בקול." הייתה זו תקיעת השופר של האלוקים בכבודו ובעצמו, כשהוא מכין את העם לקראת הרגע בו הם יקבלו את התורה.

כארבעים שנה לאחר-מכן, כאשר עם ישראל בהנהגת יהושע בן נון נכנסו לארץ ישראל, הם ניגשו לכבוש את יריחו כאשר ברשותם נשק לא קונבנציונלי: שופרות. בתום שבוע בו הם הקיפו את חומות העיר, הכוהנים תקעו בשופרות וחומת העיר התמוטטה; צבא עם ישראל נכנס אל העיר וכבש אותה.

מתברר כי בימי קדם השופר שימש גם כאות קריאה לעם להתכנס. בתנ"ך מובאים מקרים שונים בהם המצביאים השתמשו בשופר כדי לכנס את החיילים ולצאת למלחמה, ובמקרה מעניין אחד השתמש מצביא בשם גדעון בשלוש מאות שופרות כדי לזרוע מבוכה במחנה האוייב – טקטיקה שהצליחה. השופר גם שימש להכרזה על משיחת מלך חדש למלך על ישראל.

מתי תוקעים בשופר?

בימינו תוקעים בשופר בתקופת הימים הנוראים.

למנהג קהילות רבות, כולל חסידי חב"ד, תוקעים בשופר מכל יום מחודש אלול. התקיעה נועדה להזכיר לנו על ראש השנה הקרב ובא ולגרום לנו לשפר את מעשינו. ביום האחרון של חודש אלול, כ"ט בו, לא תוקעים בשופר כדי "לבלבל את השטן."

בראש השנה שחל בחול, זו מצווה מן התורה לשמוע את קול השופר. את תקיעת השופר ניתן לשמוע בבתי הכנסת ובמקומות רבים נוספים. אלפי חסידי חב"ד יוצאים במהלך החג כדי לזכות בתקיעת שופר גם את אלו שלא הגיעו לבית הכנסת.

במוצאי יום כיפור, לאחר תפילת נעילה ולאחר צאת הצום, תוקעים בשופר ומכריזים "לשנה הבאה בירושלים!" חשוב לזכור כי זהו מנהג בלבד, ואילו תקיעת השופר בראש השנה היא מצווה מן התורה.

בזמן בית המקדש, היו תוקעים בשופר בכל יום כיפור של שנת ה'יובל', שנה שהייתה מופיעה פעם בחמישים שנה. תקיעת השופר נועדה לסמל את שחרור העבדים ואת השבת השדות אל בעליהן המקורי.

ממה עשוי השופר?

השופר עשוי מקרן איל שעובד במיוחד לצורך כך. התימנים נוהגים להשתמש בשופר של אנטילופה אפריקנית, מסולסל וארוך יותר מהשופרות הרגילים. לשופר כזה קוראים "שופר תימני."

מדוע תוקעים בשופר בראש השנה?

בתורה ראש השנה מוזכר כ"יום תרועה" וכ"יום זכרון תרועה". חכמינו זכרונם לברכה למדו כי על תרועה זו להיעשות על ידי שופר, ולפיכך תוקעים בשופר מדי ראש השנה.

ישנם סיבות נוספות למנהג תקיעת השופר בראש השנה. לחצו כאן לקריאת עשר סיבות לתקיעת השופר בראש השנה.

מדוע לא תוקעים בשופר בראש השנה שחל בשבת?

ההלכה מציינת כי בשבת אסור לטלטל חפצים ברחוב [לשם כך בערים רבות מותקן 'עירוב' שנועד להסדיר בעיה זו]. חכמינו זכרונם לברכה חששו כי אנשים עלולים לטלטל את השופר ברחוב, ולפיכך ביטלו את תקיעת השופר בראש השנה שחל להיות בשבת.

השופר בעתיד הקרוב...

כפי שציינו, השופר היה חלק מההיסטוריה היהודית עוד מימי מתן תורה. עם זאת, התפקיד העיקרי עדיין לפניו: תקיעת השופר שתבשר את ביאת המשיח.

כך מבשר הנביא:

"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים, והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים."

במהרה בימינו אמן.