ג' ברכות שתיקנו על התורה

ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה, אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות הלכך לימרינהו לכולהו.

בעצם דברי הגמ' היה מקום לומר שאותה ברכה מעולה מכל הברכות, אמנם רש"י כתב, שהיא מעולה בברכות התורה, והיינו שלענין ברכת התורה זהו הברכה המעולה. ופירש"י הטעם, לפי שיש בה הודאה למקום וקילוס לתורה ולישראל. ורבינו יונה כתב, מפני שמזכיר שם שבח ישראל ושבח התורה. וצ"ב היכן נזכר בברכה זו שבח ישראל. ונראה שקילוס התורה היא במה שישראל לומדים את התורה, וקילוס ישראל שהם עוסקים בתורה, שניהם ביחד ישראל והתורה הדבוקים הא בהא יחדיו, וזהו הקילוס לכל אחד בלחוד.

אלא דצ"ע אם ברכת אשר בחר בנו היא המעולה שבברכות למה צריך לומר גם את ב' הברכות הראשונות, שצונו לעסוק בדברי תורה, והערב נא. ועי' ברבינו יונה שכתב וז"ל, וכנגד אלו השלש ברכות תקינו לומר בבקר שלש ענינים, מקרא דהיינו פרשת קרבנות ומשנה דהיינו איזהו מקומן ומדרש דהיינו רבי ישמעאל אומר וכו', וברכת אשר בחר בנו שהיא מעולה למקרא וברכת הערב למשנה וברכת על דברי תורה למדרש, ע"כ. ולדבריו א"ש שמברכין ג' ברכות. אלא דצ"ע סדר הברכות, דלכאורה היו צריכים להקדים ברכת אשר בחר בנו, שהיא על המקרא. ושמא כיון שטובים דודיך מיין, תורה שבע"פ על תורה שבכתב, שיש חביבות מיוחדת בתורה שבע"פ לכן מקדימין את ברכתה, וכמו בברכות הפירות שיש להקדים את החביב. ועוד י"ל שהתורה תחילתה מפי ה' הוא בע"פ ורק אח"כ היא נכתבה, וא"כ התורה היתה תחילתה בעל פה, ולכן יש להקדים גם את הברכה על תורה שבעל פה.

והנה מוצאים אנו שבע ברכות על התורה. א. לעסוק בד"ת. ב. והערב נא – המלמד תורה לעמו ישראל. ג. אשר בחר בנו. ד. אהבה רבה – הבוחר בעמו ישראל באהבה. ה. ערבית באהבת עולם. ו. המברך בפתיחתו כשעולה לתורה. ז. ברכה שבסיום הקריאה. ח. ברכות ההפטרה. וצ"ע הרי על כל מצוה מברכין ברכה אחת, ולמה בברכות התורה תיקנו שבע אופנים של ברכות.