דבר תורה לחודש אייר

אייר הוא השם הבבלי של החודש אבל בתורה נקרא החודש השני (שני מניסן),וגם חודש זיו בגלל זיווה של חמה באותו חודש,ועל שם הניצנים שפירושם זיו שנראו בארץ.מזלו של החודש שור אוכל עשב כי אז השור מוצא כדי שבעו בעשב.כתוב בספרים שחדש זיו מסוגל לרפואות יותר מכל החודשים כי בו התחיל המן הנקרא גם לחם אבירים וגם ענין זה רמוז בחודש אייר החודש הוא אני ה'(י'ו-י')רואפך.

באחד לחודש התחיל שלמה לבנות את בית המקדש הראשון ככתוב בעזרא "ובשנה השנית  לבואם אל בית  האלוקים  לירושליים  בחודש השני החלו" וגו' אחד בחודש היה מפני שאין בא הכתוב לסתום אלא לפרש כלומר:אם כתוב סתם החודש השני משמעותו האחד לחודש. 

בחודש זה יש פסח שני החל ב-יד' באייר וכידוע בא כדי לתת אפשרות למי שבא מדרך רחוקה או נטמא בפסח יכול לחגוגו ביד' אייר.

ביח' באייר לג' בעומר יום הילולא לרשב"י ונוהגים לעשות בו מדורות  ולחגוג מסביבם וביום זה אפשר לעשות חתונות ולהסתפר ולפי מנהג הספרדים יום אחריו.

מנהגים שונים נוהגים ביום זה  קריאת זוהר שירת פיוטים הדלקת נרות  ושמחה של מצווה ביום זה ונהגו הילדים לירות בחץ וקשת בחו"ל.הפיוט הידוע ביותר בר יוחאי נמשחת אשריך, התקבל בכל הארצות,ובצפת נהגו לאמרו כל שבת מפני סודות המוסתרים בתוכו.

ביום זה נהגו לעשות לילדים תספורת או בלשון ערבית:"חלקה".טעם המנהג לירות בחץ וקשת הוא בגלל שבזמן שרשב''י היה חי לא נרא