פרשת בראשית-מה  גנוז  במעשה הבריאה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר לעילוי נשמת אמי: חיה  ז"ל בת בן-ציון]

חומש בראשית- הראשון בסדרת חמישה חומשי תורה נקרא בפי הנביאים: "ספר  הישר"

הפרשה הראשונה: "בראשית" מתארת את תהליך בריאת העולם על ידי הקב"ה:

"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ: והארץ הייתה תוהו  ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור: וירא אלוקים את האור כי- טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך".[בראשית א, א-ה]

השאלות הן:

א] מדוע נקרא חומש בראשית בפי הנביאים: "ספר הישר"?

ב] מה משמעות   המילה: "בראשית" ומה גנוז בה?

ג] מה הקשר בין סיפור הבריאה להבטחת ארץ ישראל לעם ישראל?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי העמק  דבר: ספר בראשית נקרא בפי הנביאים:

 "ספר הישר" – כפי שנאמר במסכת ע"ז [כ"ה, א] על פי שני מקראות: "הלא היא כתובה על ספר הישר"[יהושע י", י"ג]

"ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר"[שמואל- ב, א, ח]

 ועל כך אומר רבי יוחנן: כי ספר זה-הוא על האבות: אברהם, יצחק ויעקב שהיו ישרים, כמו שכתוב: "תמות נפשי מות ישרים"

ובהקשר זה ניתן להבין מדוע הקב"ה החריב את הבית השני?

הסיבה לכך: שאומנם היו בתקופה זו הרבה אנשים צדיקים וחסידים שהיו עוסקים בתורה ,אך לא  הלכו בדרך הישר, אלא היו נוהגים בשנאת חינם כלפי הזולת והיות וה' הוא ישר, אין דרך זו מקובלת עליו.

לעומת אותו דור-אבותינו היו ישרים, התייחסו יפה אל הזולת, כולל אל אומות העולם וגם כלפי עובדי אלילים.

אברהם אבינו- התפלל על אנשי סדום הרשעים וביקש עליהם רחמים  וזאת  למרות ששנא  את דרכם, אך מנגד  היה חפץ בקיומם.

 ומכאן השם: ספר הישר- על בסיס התנהגות אבותינו שניתן  ללמוד מהם- כיצד נהגו בדרך ארץ כלפי אחרים והדבר שייך לקיום העולם ויש לכך גם קשר לבריאה.

התשובה לשאלה ב]

רש"י מביא שני פירושים למילה: "בראשית":

א] מילה זו אינה באה לפרט מה נברא  בראשונה ומה נברא אחר כך, אלא מטרתה לספר בשביל מה נברא העולם? ולכך שתי תשובות:

העולם נברא בשביל עם ישראל, שנאמר: "קודש ישראל לה' ראשית תבואתה" [ירמיהו ב, ג]

וגם נברא למטרת קיום התורה, כפי שנאמר:"ראשית דרכו" [משלי ח, כ"ב]  לפיכך  השמים והארץ נבראו למען ישראל שיקיימו את התורה.

ב] עיקר תיאור הבריאה הוא  לספר על בריאת האור שהיה קיים כבר ביום הראשון.

רבינו בחיי מתייחס למילה: "ברא" ואומר כי העולם נברא יש מאין ומביא את פירושו של ר' נחמיה ולפיו: כבר ביום הראשון ברא ה' את כל העולם ולמה הדבר דומה? לאדם שזרע  שש שעורים בבת אחת ואחר כך   זה יצא ביום הראשון  וזה יצא ביום השני וכן הלאה במשך שישה ימים.

ולפי זה מכל החומר שנברא ביום הראשון- נבראו כל הנבראים במשך שישה ימים. כלומר הכול יצא מהכוח אל הפועל.

התשובה לשאלה ג]

רש"י מתרץ מדוע התורה פתחה בסיפור הבריאה ולא פתחה במצווה הראשונה שעלייה נצטוו עם ישראל: "החודש הזה לכם" ?שאם יבואו אומות העולם ויגידו: כי הארץ  מיועדת להם, ויתלוננו כי   עם ישראל כבש זאת מידיהם.

תשובת העם תהיה: כי הקב"ה ברא את העולם וההחלטה בידו למי  להעניק את הארץ הזאת.

רשי מבסס את תשובתו על הפסוק בתהלים: "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים"[תהלים   קי"א, ה.]

אך נשאלת השאלה: האם תשובה זו תשכנע את אומות העולם שהרי אם היו מאמינים בתורה, לא היו מאשימים את עם ישראל כאילו גזלו להם את ארצם?

אלא, המציאות מחייבת  את עם ישראל  להסביר זאת לאותם היהודים הספקנים מתוך העם ,המעלים ספקות על צדקת ישיבתם בארץ ישראל, כי הקב"ה ברא את הארץ והוא מחליט למי היא מיועדת.  ישנה סכנה גדולה ביותר כאשר בתוך העם אין אמון מוחלט לגבי ייעוד הארץ לעם ישראל.  והעלאת ספקות לגבי הבטחת הארץ עוד לאברהם: "לך אתננה ולזרעך אחריך"

מתברר כי כאשר האדם אינו בטוח בצדקת הדרך הדבר פותח פתח לצרות.

הגר"א [בספר באר יוסף] מסביר זאת  בצורה מעניינת:

למה הדבר דומה? למה שהתרחש  עם חוה אימנו, הרי ה' אמר: "כי ביום אכלך ממנו תמות" ואילו היא אמרה: "ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוקים לא  תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון". על ידי שאמרה: "פן" היא הביעה ספק בדברי ה' וכך פתחה פתח לנחש שהצליח לשכנע אותה באמצעות שקרים -כן לאכול מהפרי, התוצאה: מיד חטאה ונענשה.

ומה שאמר ה' לקין: "למה חרה לך ולמה נפלו פניך, הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ"-אין ליצר הרע כוח מיוחד להסיט את האדם מדרכו הישרה בתנאי שהוא נחוש בדרכו, אך ברגע שהאדם מתחיל להסתפק בצדקת   הדרך , התוצאה- יצר הרע בנקל מצליח להפיל את האדם לדרך השקר וזוהי המשמעות למילים: "לפתח- חטאת רובץ" ברגע שהאדם פותח פתח לרוע על ידי ספקותיו בצדקת דרכו- התוצאה: "חטאת רובץ"

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי חומש בראשית  משמש אבן דרך לכל הדורות כיצד ללכת בדרך הישר על פי התורה הקדושה ולעמוד  בנחישות תמיד על צדקת הדרך.

יהי רצון שנשמש לעד אור לאומות העולם כפי שנאמר:"...ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד – קצה הארץ"[ישעיהו מ"ט, ו]