"ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו. ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה" וגו' (שמות יד,טו-טז). '"מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: "מַה תִּצְעַק אֵלָי", בִּזְכוּת יְרוּשָׁלַיִם אֲנִי אֶקְרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה נב א) "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶש כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא", וְאוֹמֵר: (ישעיה נא ט-י) "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה' עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחֲרֶבֶת יָם מֵי תְּהוֹם רַבָּה הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים"' (מכילתא "ויהי" פרשה ג [שמות שם]). ר"י למד שבזכות ירושלים נבקע ים סוף, שנאמר בישעיהו "עורי עורי" ולבוש עוז, על ירושלים ועל הזכות וגילוי כח זרוע ה' לעתיד, ונאמר על זה שהיא גם הגורם לקריעת הים בעבר; ממילא יוצא שגילוי ירושלים היא השורש לקריעת הים. מה העניין שבזכות ירושלים נקרע הים? על ירושלים נאמר בפס' בישעיהו שהיא "עיר הקדש", שזהו גילוי של קדושה בעולם – של גילוי שם ה' בעולם. לכן התוצאה היא שלא יוסיף לבא בה ערל וטמא, שטמא זה ההיפך מקדושה (שלטמא יש איסורים בקשר לקדושה [כל רמת טומאה ודיניה]), וכן ערל זהו גילוי של ריחוק מה' – שערל הכוונה שיש בו כיסוי של אטימות: '"ערל שפתים" – אטום שפתים; וכן כל לשון ערלה אני אומר שהוא אטום. (שם ו) "ערלה אזנם", אטומה משמוע. (שם ט) "ערלי לב" אטומים מהבין. (חבקוק ב) "שתה גם אתה והערל" והאטם משכרות כוס הקללה. ערלת בשר שהגיד אטום ומכוסה בה. (ויקרא יט) "וערלתם ערלתו" עשו לו אוטם וכיסוי, איסור שיבדיל בפני אכילתו. (שם) "שלש שנים יהיה לכם ערלים" אטום ומכוסה ומובדל מלאכלו' (רש"י; שמות ו,יב). ממילא כאן זה רומז על שאטום מגילוי קדושה, כעין שגילוי שם ה' מכוסה ממנו; שערל לא יבוא עוד בירושלים, אלא יהיה גילוי שלם של שם ה' שיופיע בירושלים, ומזה יושפע לכל העולם. זהו מהותה של ירושלים, גילוי שם ה' בעולם, שלכן היא כסא ה', שזהו גילוי שם ה' בעולם (כעין גילוי מלך היושב בכסא מלכותו), כנאמר על עמלק: 'אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקדוש ברוך הוא?! אלא על ידי שהחריב ירושלים, שכתוב בה: "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה'” (ירמ' ג יז). לפיכך "מחה אמחה”' (תנחומא "כי תצא" סימן יא). זו הסיבה שה' קרע את ים סוף, שהראה בזה את גילוי שמו הגדול, שהוא השולט בטבע העולם, שהוא אלוקי העולם ומנהיגו. דבר זה יתגלה בשלמות לעתיד, שאז כולם יראו את מלכות ה': “והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד” (זכריה יד,ט). וזה יתגלה בשיאו בירושלים, כיון שהיא השורש לגילוי שם ה' בעולם: “והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים. והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם” (מיכה ד,א-ב). לכן זהו השורש לקריעת הים שנעשה בזכות ירושלים, שבא להראות לכל העולם את שם ה', שגילוי שם ה' זהו התגלותו הנעשית בעולם, ולכן בקריעת הים שהיה שיא בגילוי שם ה' בעולם – שהים נעשה ליבשה, זה הביא לגילוי שם ה' שלם, שכך התגלה בו גילוי של שם בן ע"ב אותיות – שם ה' המפורש: '"אני והו” - ... ועוד משבעים ושתים שמות הן, הנקובים בשלש מקראות הסמוכין בפרשת "ויהי בשלח": "ויסע" וגו', "ויבא בין מחנה”, "ויט משה את ידו"; ושלשתן בני שבעים ושתים אותיות, ומהן שם המפורש. אות ראשונה של פסוק ראשון, ואחרונה של אמצעי, וראשונה של אחרון; וכן בזה הסדר כולן' וכו' (רש"י ד”ה 'אני'; סוכה מה,א). ובמקביל לזה היה גילוי שם ה' בכל העולם (שלכן גם היה בזה גילוי שם ה' הגדול), שכל העולם שמע ונחרד מזה: “שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת. אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען. תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך ה' עד יעבר עם זו קנית. תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדנ'י כוננו ידיך. ה' ימלך לעלם ועד" (שמות טו,יד-יח). שהיה בזה קידוש שם ה' גדול שהתגלה בכל העולם, וזה מתגלה בהשפעה על העמים שכך נפל עליהם פחד לקראת כניסת ישראל לארץ, שסופו הקמת המקדש ומלכות ה' לעולם. שזה קשור לנחלת הארץ, שבישיבת ישראל בארץ כראוי מתגלה השכינה כראוי כעין תלוי השכינה במקדש: 'וכמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות ועל מכונה, כן שכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתיי הנגדיי אל גבולו. ולזה לא תמצא שישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה אלא בפעם הזאת בס"ד, שכל ישראל יכנסו בה ויהיו כולם ממלאים את כולה והיינו שלימותה האמיתי, ואז תתקן שכינה' וכו' (חסד לאברהם ג,ז). שישיבת ישראל בארץ קשורה לגילוי שם ה' בעולם, ולכן זהו גילוי כמו המקדש שהוא גילוי שם ה' בעולם; שקשורים זה בזה, שהמקדש הוא בירושלים שהיא פסגת א"י, שכל נחלת הארץ הקדושה מגלה שכינה שמשפיעה להתגלות בירושלים שהיא פסגת א"י (כך שמושפעת ממנה). לכן קריעת הים קשורה בגילוי שכינה ובהשפעה לנחלת הארץ, שזהו גילוי ירושלים. לכן בדורנו זכינו במלחמת ששת הימים לשחרר חלקי א"י גדולים ובפרט את ירושלים עיר הקודש, כיון שנחלת א"י קשורה עם נחלת וגילוי ירושלים; שבזכות ירושלים זכינו לנצח במלחמה זו – בשביל גילוי שם ה' שנעשה בכל העולם, שזה כולל נחלת א”י שמביאה שכינה וכן כל העולם שמע על הניצחון ונעשה בזה קידוש שם ה' גדול בעולם כולו (כעין בקריעת הים ששמעו כולם).