תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש לתורה: פרשות אחרי מות – קדושים

אחרי מות

ויקרא טז,ד: כְּתֹנֶת-בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ, וּמִכְנְסֵי-בַד יִהְיוּ עַל-בְּשָׂרוֹ, וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר, וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף; בִּגְדֵי-קֹדֶשׁ הֵם, וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם: ... בגדי קודש הם. אך בבגדי זהב אל יהיה בא, כדי שלא יזכיר עוון עגל הזהב, ובזמן בואו ירחץ את בשרו בארבעים סאה מים, וילבשם.

טז,כא: וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת-שְׁתֵּי יָדָו, עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי, וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת-כָּל-עֲו‍ֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-כָּל-פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל-חַטֹּאתָם; וְנָתַן אֹתָם עַל-רֹאשׁ הַשָּׂעִיר, וְשִׁלַּח בְּיַד-אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה: ... לכל חטאיהם. ויתנם בשבועה האמורה ומפורשת בשם הגדול והנכבד על ראש השעיר, וישלח ביד איש המזומן מאשתקד ללכת למדבר צוק, שהוא בית חדודו.

טז,כט: וְהָיְתָה לָכֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ--הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: ... תענו את נפשותיכם ממאכל וממשתה ומהנאת בית מרחץ וסיכה ונעל ותשמיש המיטה, ... והגר שיתגייר בתוככם.

יח,ז: עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ, לֹא תְגַלֵּה: אִמְּךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: ערוות אביך וערוות אמך אל תבַזה. אשה אל תשמש עם אביה, ואיש אל ישמש עם אמו. אמך היא, אל תבזה ערוותה.

קדושים

ויקרא יט,טז: לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ: אֲנִי, יְהוָה: אל תהיו הולכים אחר לשון שלישי [=לשון הרע – לשון שלישי, שהוא הורג שלושה: שאמרו והמקבלו ושנאמר עליו], שהוא קשה כחרב ההורגת משתי פיפיותיה, להרכיל להציק לבן עמך. אל תמנע זכות חברך, להעיד עליו במשפט, אני ה'.

לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ; הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ, וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: אל תדברו חלקות בפיכם לשנוא את אחיכם בליבכם, הוכח תוכיחו את חברכם, אולם אם יבוש – אל תשאו בגללו חטא.

יט,לה: לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט, בַּמִּדָּה, בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה: אל תעשו עוול במשפט, במדידת קיץ וחורף, במשקל ובמידה, בהגדשה ובמחיקה.

כ,ג: וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת-פָּנַי, בָּאִישׁ הַהוּא, וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ, מִקֶּרֶב עַמּוֹ: ואני אתן פנאי לעסוק באיש ההוא, ואכריתנו מקרב עמו.

כ,יז: וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִקַּח אֶת-אֲחֹתוֹ בַּת-אָבִיו אוֹ בַת-אִמּוֹ וְרָאָה אֶת-עֶרְוָתָהּ וְהִיא-תִרְאֶה אֶת-עֶרְוָתוֹ, חֶסֶד הוּא--וְנִכְרְתוּ, לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם; עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה, עֲו‍ֹנוֹ יִשָּׂא: ... כי חסד עשיתי עם הראשונים, למען ימלא העולם מהם, בטרם תינתן הברית בעולם [הראשונים: קין והבל נשאו את אחותם, שייבנה העולם מהם], ומשניתנה הברית בעולם – כל שיעשה כן – ייכרתו במיתה ... .