"אל תהיו כסוס כפרד" – על חובת השלמות בלימוד התורה

מאת: יגאל מלכיאל

בספר תהילים (לב, ט) מזהירנו נעים זמירות ישראל: "אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין, בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם". לכאורה, הפסוק עוסק בהנהגת האדם שלא להיות כבהמה הנצרכת לרסן חיצוני. אולם, בעומקם של דברים ועל פי רמזי המסורת, טמון כאן יסוד אדיר בדרכי הלימוד ובהרכב האישיות הרוחנית של היהודי.

הסוס: "סוד ועוד סוד"

ישנו אדם הצמא לרוחניות מופשטת. הוא נמשך אל הנסתר, אל הקבלה ואל רזי עולם. הוא מבקש את ה"סוס" – סוד ועוד סוד. אולם, מי שכל לימודו מבוסס רק על הסוד, ללא "קרקע" של הלכה למעשה, ללא הבנת הפשט והדין, הרי הוא כמי שבונה קומה שנייה ללא יסודות. הסוד כשהוא לבדו, עלול להביא את האדם לידי טעות, שכן אין לו את הכלים המעשיים והלוגיים של התורה לתווך את האור הגדול אל המציאות.

הפרד: חסרון ה"סוד" (פשט, רמז, דרש)

מאידך גיסא, ישנו הלומד המסתפק ב"פרד". כידוע, חלקי התורה מסוכמים בראשי התיבות פרד"ס: פשט, רמז, דרש וסוד. אדם הלומד רק את הפשט, הרמז והדרש, אך מתעלם מחלק הסוד, נשאר בבחינת "פרד" – חיה שהיא כידוע עקרה ואינה מולידה.

התורה ללא פנימיותה, ללא נשמת הסוד המחיה אותה, עלולה להישאר יבשה, שכלית בלבד, חסרה את דבקות הלב ואת המעוף הרוחני. לימוד כזה הוא בבחינת "אין הבין" – חסרה בו ההבנה המאחדת בין הגוף (ההלכה והפשט) לבין הנשמה (הסוד).

השילוב המנצח: פרד"ס שלם

חז"ל מלמדים אותנו כי אדם חייב ללמוד את "כל כיווני התורה". התורה היא אורגניזם אחד חי. כשם שהגוף זקוק לנשמה כדי לחיות, והנשמה זקוקה לגוף כדי לפעול בעולם, כך הפשט והסוד משלימים זה את זה.

כאשר אנו נזהרים שלא להיות "כסוס" (סוד מנותק) ולא "כפרד" (פשט ללא סוד), אלא עמלים בבניית קומה תורנית שלמה המקיפה את כל חלקי הפרד"ס, אנו זוכים לבינה פנימית. או אז, התורה אינה רק "רסן" הבולם אותנו מחטא, אלא היא הופכת להיות "אילת אהבים ויעלת חן" המרווה את נשמתנו בכל עת.

יהי רצון שנזכה להעמיק בכל מכמני תורתנו הקדושה, מן הפשט הפשוט ועד לרזי הרזים, ולעבד את בוראנו בלבב שלם ומתוך הבנה תורנית מקיפה.