כששהה  משה ימים רבים במרום - במחיצתו של הקב"ה.

 סיפר לו הקב"ה מעת לעת  סיפורים החשובים לו - לקב"ה.

 וכך סיפר לו על בריאת העולם :

שכל מה שברא הוא הקב"ה בשישה ימים  אינו אלא 

 בבחינת : "כי טוב".  בבחינת הנחת הפוטנציאל לכל פיסגה......

 [לבד כמובן מבריאת האדם]

לסוף מה שיעשה ויפעל האדם :הוא הוא הטוב המושלם.

 הוא הטוב מאד......

 ועוד סיפר לו הקב"ה :

 כי לכתחילה הוא שנטע גן בעדן עבור בני האדם.

 משבחרו בני האדם בעץ הדעת להיותם יודעי כל - כאלוהים.

 בקש הקב"ה ממשה שיעביר להם לבניו .

 כי גן העדן האבוד לא נמוג ונעלם מהעולם. והוא מצוי באדמתה של ארץ ישראל .

 לפיכך מצפה הקב"ה מאד מאד שבניו גם בניו האחרים : שאר בני האדם,הנמצאים וגרים  בארץ 

 יהיו נוטעים תמיד עצים  בארץ ישראל . 

שכל האדם יתחבר תמיד עם כל העץ

 עד כי יהא האדם כעץ השדה .

 והעצים יהיו כאותם בני אדם ששותקים תמיד .

 

ועתה צאו וראו את בניו של הקב"ה - את אחינו בני ישראל :

 מחד יש בהם אותם שאינם עמלים בעולם שישה ימים.

 ואינם נוטעים כלל ......

  ודוק : נטיעה איננה אך שתילה בטו בשבט ,אלא גם המשך של טיפול וקטיף עד להאכלת הפרי לבני האדם והבאת הביכורים.....].

 ומנגד יש בהם גם אחרים הגרועים יותר: [שעוברים על איסור מפורש בתורה - שלא לעקור עצים בארץ ישראל  ולו גם בעבור כל מלחמה ותהא אשר תהא....]

 : שגם מסיגים גבולו של הקב"ה לרשת כביכול את הארץ  במלחמה של רשעים בעקירת עצים בארץ ישראל רק משום  שנטעו על ידי בני אדם אחרים בארץ ישראל ....... וכאמור בניגוד גם לאיסור מפורש שבתורה

 ואשרי האדם הנוטע תמיד. והשומר ידו מעשות כל רע.

 והעוקר בזדון לא יזכה להנות מה"תמיד" - מהנצח היהודי בארץ ישראל .

 ונצח ישראל לא ישקר....

 משה אהרון