"וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" (שמות א,ו). 'ואמר רב יהודה: שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם: ... והמנהיג עצמו ברבנות, דא"ר חמא בר חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו? מפני שהנהיג עצמו ברבנות' (ברכות נה,א). 'יוסף מת קודם לאחיו - דכתיב "וימת יוסף וכל אחיו" (שמות א)' (רש"י). 'אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו? מפני שלא מיחה בכבוד אביו, דקאמרי ליה (בראשית מד, כד) "עבדך אבינו", ולא אמר להו ולא מידי. ואמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי חמא ברבי חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו? מפני שהנהיג עצמו ברבנות' (סוטה יג,ב). 'פירש"י שמת יוסף קודם לאחיו דכתיב "וימת יוסף וכל אחיו", עכ"ל. ונראה דאע"פ די"ל דהפסוק מספר סתם שמת יוסף וכל אחיו ולא בכונה שמת קודם להם, אך הענין הוא דאם לא אשמעינן הכתוב כונה מיוחדת בלשון זה ל"ל לאשמעינן כאן דמת יוסף, הא כבר כתיב לעיל ס"פ ויחי "וימת יוסף", וה"ל למימר "וימותו [המה] וכל הדור ההוא"? ודרשו שמת קודם לאחיו, דהוא חי מאה ועשר שנים, [כמבואר ס"פ ויחי] ואחיו ק"כ שנה [לא נתבאר המקור לזה] ונענש בזה מפני שהנהיג עצמו ברבנות; ולא נתבאר איפוא רמוזה הנהגתו זאת. אבל בפרקי דר"א פ' כ"ט מבואר דלכן נענש בהתקצרות החיים עשר שנים מפני ששמע מאחיו עשר פעמים שאמרו לו על יעקב "עבדך אבינו", ולא אמר להם מידי. ואע"פ שבתורה מבואר רק חמש פעמים מאמר זה (פעם א' בס"פ מקץ וד' פעמים בר"פ ויגש), אך הוא שמע ה' פעמים מהם וה' פעמים מהמליץ שבינותם. וצ"ל דהוכרח הפדר"א לפרש דענין הנהגתו ברבנות היה רק דבר זה ולא הנהגה בכלל ברבנות, ונענש בזה עפ"י מאמר חז"ל דהרבנות מקברת בעליה ומקצרת ימיו, יען שדרשו במ"ר ר"פ זו עה"פ "ויוסף היה במצרים", ללמדך שאע"פ שזכה יוסף למלכות בכ"ז לא נתגאה על אחיו ועל בית אביו, וכשם שהיה קטן בעיניו מתחלה כשהיה עבד במצרים כך היה קטן בעיניו אחר שהיה מלך, ע"כ. הרי מבואר ההפך שלא נהג עצמו ברבנות כלל, ולכן ההכרח לפרש שחטא רק בזה ששמע מאחיו שאמרו על יעקב עבדך אבינו ולא אמר להם מידי, ותו לא, ודו"ק. והנה בסוטה י"ג ב' איתא: אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נקרא יוסף עצמות בחייו [כמו שאמר "והעליתם את עצמותי מזה"] ואין זה לשון כבוד לצדיקים [עיין מש"כ שם ובס"פ מקץ]? מפני שאמרו לו אחיו "עבדך אבינו" ולא אמר להם מידי, ע"כ. מבואר שעבור עון זה נענש בעונש אחר ולא בקצור ימים. וצ"ל דלר' חמא ב"ר חנינא, בעל הדרשה שלפנינו, לא ניחא ההיא דרשה דרב יהודה אמר רב, משום דכיון דלשון זה ד"והעליתם את עצמותי" אמר יוסף בעצמו לא שייך זה עונש ובזיון, ולכן דרש שנענש בעונש קצור שנים, כמבואר. ומזה תראה, כי הגירסא בסוטה שם בענין הדרשה שלפנינו: ואמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ר' חמא ב"ר חנינא: מפני מה מת יוסף קודם לאחיו? מפני שהנהיג עצמו ברבנות – אין זה גירסא נכונה אחרי דרב יהודה אמר רב דרש בענין אחר, וצ"ל הגירסא כמו שהיא לפנינו בברכות כאן א"ר חמא ב"ר חנינא, ודו"ק' (ת"ת). אולי דרשו שיוסף מת קודם לאחיו כיון שהפס' מזכירו שמת, שזה מיותר (שהרי זה כבר נאמר בסוף בראשית) ולכן משמע שבא לומר שמת במיוחד יותר מאחרים, ומופיע בתחילה לפני אחיו שזהו שנגזר עליו למות מוקדם מאחיו; ופס' קודם נאמר: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו ... ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים" (פס' א-ה), שרומז שיעקב וצאצאיו ירדו למצרים בשל שיוסף היה במצרים, שזהו בשל שהיה משנה למלך, ולכן דרשו מהסמיכות שבא לומר שזה הטעם שמת קודם לאחיו – כיון שנהג ברבנות. ואולי דרשו גם "ויוסף היה במצרים", שמיתתו המוקדמת קשורה למה שנעשה בהיות רק יוסף במצרים, שהוא היה שם ואילו השאר באו רק זמנית כדי להביא אוכל; ובפרט שנאמר בפס' המרמז על מיתתו המוקדמת: "וימת יוסף וכל אחיו", שזהו כרמז שמותו קשור לדבר שנעשה מול כל אחיו, שזהו ששמע שאמרו "עבדך" על יעקב, שזה כשבאו בפעם השנייה להביא אוכל, שאז היו כל האחים אצל יוסף. נראה שאין סתירה בין מה שנאמר שעונשו (על ששמע לשון עבד על יעקב) בכך שנאמר עליו לשון עצמות, שזה ביזיון, וכן נענש שמת מוקדם, כיון שמדוע קרא יוסף על עצמו לשון ביזיון? אלא שבא לבטא שנענש למות מוקדם מאחרים, ולכן זהו כעין שהוא עצמות, כמת שנשארו ממנו רק העצמות; שזהו שהיה צריך לחיות אלא שנעשה עצמות - שמת. לכן אומר זאת בהקשר למיתתו, שעומד למות ולכן מבקש שיעלו את עצמותיו ממצרים כשיגאלו –"ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ... והעלתם את עצמתי מזה" (בראשית נ,כד-כה), שגם בזה משמע שמת קודם לכולם, שלכן אומר "אל אחיו" משמע שכל אחיו היו והוא עמד למות, ולכן גם שם נרמז שמת קודם לכולם (אמנם אפשר שאמר מראש הרבה לפני מיתתו, ולכן כאן נרמז שוב, לומר שמת לפני כולם). שזהו שגילה על עצמו שהוא כעצמות, שמת לפני כולם, וזה קשור לשמיעתו ששמע שאמרו על יעקב לשון עבד, שלכן זה נאמר כשמבקש יעלו את עצמותיו לארץ, כעין שיעקב ביקש שיעלוהו ויקברוהו בארץ, ויעקב ביקש זאת מיוסף בשל היותו משנה למלך (שלכן ביכולתו להעלותו לקבורה בארץ), כך שמרמז על עניין רבנותו; כמו"כ נאמר בבקשת יעקב בסוף: "ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה" (בראשית מז,לא), '"וישתחו ישראל" - תעלא בעידניה סגיד ליה' (רש"י); וכן יוסף השביע את אחיו ("וישבע יוסף את בני ישראל לאמר" וגו' [שם נ,כה]), כך שכעין יש לדמותם, ולכן כמו שאצל יעקב נאמר גדולה ליוסף (שיעקב השתחווה), כך גם מה שיוסף מת קודם לאחיו ונקרא עצמות, קשור להיותו בגדולה (שזהו רבנותו; ובפרט ששמע לשון עבד על יעקב, כעין שיעקב השתחווה לו כגילוי שהוא תחתיו, שזהו כעין עבד).