פרשת מסעי- מותו של  אהרון-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

*[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל בת בן- ציון]

פרשת מסעי -מתארת את כל מסעות בני ישראל במדבר ואת שמות המקומות בהם חנו.

אחד מהם הוא :הר ההר- מקום שאליו עולה אהרון בסוף ימיו כדי להיקבר שם:

"וייסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום: ויעל אהרון הכהן אל הר ההר על--- פי ה' וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש: ואהרון בן שלוש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר' " [ במדבר  ל"ג, ל"ז- מ]

נושא מותו של אהרון מתואר גם בפרשת חוקת, אלא ששם ישנו  תיאור מפורט יותר כיצד אהרון עולה לראש ההר:

"ויאמר ה' אל משה ואל  אהרון בהר ההר... ייאסף אהרון אל עמיו כי לא יבוא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה: קח את—אהרון  ואת אלעזר בנו והעלה  אותם הר ההר: והפשט את אהרון את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרון ייאסף ומת שם ויעש משה כאשר ציווה ה' ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה"[במדבר כ, כ"ג-כ"ח]

השאלות הן:

א] באיזה אופן עלה אהרון אל ראש הר ההר וכיצד התרחשה מיתתו?

ב] מה היה מיקומו של הר ההר וכיצד נראה?

ג] כיצד הגיבו בני ישראל למותו?

התשובה לשאלה א]

לפי תיאור הכתוב: אהרון עולה יחד עם משה ואלעזר בנו - אל ראש הר ההר.

רש"י מפרש: כי משה מצווה  לקחת את אהרון בדברי  ניחומים כפי שנאמר בתנחומא:"אמר  לו הקב"ה: הרי אתה מנחמו שהוא מוריש כתרו לבניו מה שאין אתה מוריש לבניך"

כלומר, משה יכול לנחם את  אהרון שהוא  מוריש את הכהונה לבנו ,דבר שמשה לא זכה לפני מותו להעביר את הנהגתו לבניו.

ולא נאמר למשה :"אמור אל אהרון" או: "קרא לאהרון", אלא נאמר בלשון רכה: "קח את אהרון"

יש בכך שכנוע לאהרון שיעלה מתוך רצון טוב.

בתנחומא ישנו תיאור מעניין מה אירע כאשר הם הגיעו לראש ההר: "אמר לו משה: אהרון אחי הגיע זמנך להיפטר מן העולם--- וכיון שרצו להיכנס למערה אמר לו משה: אהרון אחי---לבוש אתה בגדי אלעזר ואלעזר ילבש בגדיך. וניכנס אני ואתה במערה. וכן עשה, כיון שנכנסו ראו נר דלוק ומיטה מוצעת. אמר לו משה: אהרון אחי, עלה בזו המיטה ועלה, אמר לו: פשוט ידיך ופשט, קפוץ עינך וקפץ, סתום פיך וכן עשה. ובאותה שעה יצאה נשמתו. כיון שראה משה כך- חמד מיתתו, אמר לו הקב"ה: חייך, "כמות זה כן מות זה"[קהלת ג. י"ט]- כך תהיה  מיתתך.."

רבינו בחיי מוסיף: כי שלושה מתו מות נשיקה: משה, אהרון ומרים.

אצל משה ואהרון נאמר: "על פי ה' " ואילו אצל מרים לא נאמר כן – לפי שגנאי הדבר.

התשובה לשאלה ב]

על פי הכתוב: הר ההר היה על גבול ארץ אדום.

ורש"י מוסיף: כי כיוון שבני ישראל התחברו כאן לעשו הרשע-כדי לעבור דרך ארצו, הדבר גרם להם להפסיד צדיק -הלוא הוא אהרון.

רבינו בחיי מביא את דברי חז"ל במדרש: כי הר ההר -היה הר על גבי הר  בדומה לתפוח  קטן על תפוח גדול. ואהרון היה  קבור באותו מקום ששמו הר, שנאמר: "וימת אהרון שם בראש ההר".

שלשה הרים היו:

הר סיני- שהיה מיועד לקבלת התורה.

 הר ההר- שהיה מיועד לקבורת אהרון.

הר נבו – ששימש כמקום לקבורת משה.

התשובה לשאלה ג]

על כך עונה רש"י ומביא את דברי  תנחומא:"כיון שירדו משה ואלעזר מן ההר נתקבצו כל הקהל עליהם, אמרו לו: היכן אהרון? אמר להם: מת, אמרו לו: היאך מלאך המוות יכול  לפגוע בו? אדם שעמד במלאך המוות ועצרו? כמו שכתוב: "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותיעצר המגפה" אם אתם מביאין אותו- מוטב ואם לאו- נסקל אתכם. באותה שעה עמד משה בתפילה, אמר: ריבונו של עולם הוציאני מן החשד, מיד פתח הקב"ה את המערה והראהו להם שנאמר: "וירא כל העדה כי גווע אהרון" [י"ז] מאחר ואהרון מת על ראש ההר והעם היה למטה כיצד ראו? אלא שמלאכים הראהו להם"

והכתוב מתאר את  תגובת העם כאשר קיבלו את הבשורה המרה על מותו של צדיק זה: "ויראו כל- העדה כי גווע אהרון ויבכו את – אהרון שלושים יום כל בית ישראל "[ במדבר כ, כ"ט]

רש"י מפרט: כל העדה הם- הגברים והנשים-הכאב היה חזק מאד בקרבם היות והם הכירו את אהרון כאיש אוהב שלום ורודף שלום. ומטיל אהבתו בין האנשים בעלי המריבה ומגשר באהבה במחלוקות בין בעל  לאשתו.

בפרקי דר' אליעזר נאמר: "..שהיה  אוהב שלום ורודף שלום ועובר במחנה ישראל בכל יום, ונותן שלום בין איש לאשתו ובין איש לרעהו, לפיכך גמלו  לו חסד כל ישראל"[פרקי דר'  אליעזר י"ז]

וזאת לעומת הבכי על משה שעליו נאמר:" ויבכו בני ישראל את משה" [דברים ל"ד, ח]

בגמרא נאמר: כי  לפי דברי רבי  יוסי בר' יהודה: שלושה מנהיגים  היו לעם ישראל והם:

משה, אהרון ומרים ועל ידם ניתנו ג' מתנות והן:

בזכות מרים- באר מים.

בזכות אהרון- עמוד ענן .

ובזכות משה- מן.

כשנפטרה מרים נסתלק גם הבאר.

 וכשנפטר אהרון- נסתלקו ענני הכבוד, שנאמר:" וישמע הכנעני  מלך ערד.." מה שמועה שמע? שמע שמת אהרון ונסתלקו ענני הכבוד, ולכן  השתכנע כי  ניתנה לו הרשות להילחם בעם ישראל.

[מסכת תענית ט]

לסיכום, אהרון שהיה איש חסד, ירא שמים , אוהב שלום ורודף שלום - היה אהוב על הבריות ובוודאי שהיה אהוב גם על הקב"ה, כפי שנאמר: "..כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו" [מסכת אבות ג, י]

הרמב"ם מסביר: כי כל מי שאהוב על הבריות למטה- בעולמנו- בידוע שהוא אהוב גם בעולם עליון.

מי ייתן ונשכיל ללכת בדרכו של אהרון ובכך נגביר את אורו של עם ישראל בעולם.