תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש לתורה: פרשת נח

ו,יד: עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה: עשה לך תיבה מעצים קדרונים, מאה וחמישים תאים תעשה לתיבה בשמאלה (אורכה), ושלושים וששה ברוחבה, ועשרה בתים באמצע להניח בהם מזון, וחמש רחבות בימינה וחמש בשמאלה.

ו,כ: שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ, לְהַחֲיוֹת: שניים מכל ייכנסו אליך על ידי מלאך האוחז ומביאם אליך להחיות.

ז,ד: כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ: כי הנני נותן להם ארכה שבעה ימים, אם ישובו – ייסלח להם, ואם לא ישובו למועד ימים עוד שבעה – אני מוריד מטר.

ז,י: וַיְהִי, לְשִׁבְעַת הַיָּמִים; וּמֵי הַמַּבּוּל, הָיוּ עַל-הָאָרֶץ: והיה למועד שבעה ימים, אחר שתם אבל מתושלח, ראה ה' והנה לא שבו בני האדם.

ז,יא: בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ: בחודש השני הוא ירח מרחשוון, שעדיין לא היו נמנים אלא מתשרי, שהוא ראש השנה לשכלול העולם.

ז,כא: וַיִּגְוַע כָּל-בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ: ונמס כל בשר הרומש על הארץ.

ח,א: וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל-הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם: והעביר אלוהים רוח רחמים על הארץ.

ח,ד: וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי ... עַל, הָרֵי אֲרָרָט: בחודש השביעי – הוא חודש ניסן... על הרי קרדון. שם הר אחד קרדניא, ושם הר אחד ארמניא. ושם נבנית העיר של ארמניא בארץ המזרח.

ח,כ: וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה: ובנה נח מזבח לה', הוא המזבח שבנה אדם בעת שגורש מגן עדן והקריב עליו קרבן, ועליו הקריבו קין והבל את קרבנם.

ח,כב: עֹד, כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ:  זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה--לֹא יִשְׁבֹּתוּ: עוד כל ימי הארת מעתה – זריעות וקצירות, וצינה ושרב, ויום ולילה – אינם חדלים [תרגום ירושלמי]. הערה: תרגום ירושלמי אינו מתרגם כלל את 'קיץ וחורף'. תרגום יב"ע כן מתרגם.

ט,ד: אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ: אך בשר התלוש מחיה חיה – בזמן שנפשה בה, או התלוש מחיה שחוטה בעוד שלא יצאה כל הנשמה – אל תאכלו.

ט,ו: שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: השופך דם אדם בעדים, השופטים מחייבים אותו מיתה, והשופך בלא עדים – ריבון העולם עתיד להיפרע ממנו ליום הדין הגדול.

ט,יד: וְהָיָה, בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ, וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת, בֶּעָנָן: ויהיה, כשאפרוס ענני כבוד על הארץ, תיראה הקשת ביום, טרם ישקע השמש בענן.

ט,כ: וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע, כָּרֶם: והתחיל נח להיות איש עובד אדמה. מצא גפן שמושכה נהר מגן עדן ונטעה לכרם, ובו ביום הנצה והבשילה ענבים, וסחטם.

י,כד-כה: וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. וַיֹּאמֶר, אָרוּר כְּנָעַן:  עֶבֶד עֲבָדִים, יִהְיֶה לְאֶחָיו: והתעורר נח מיינו, וידע בהגדת חלום את שעשה לו חם בנו, שהוא הקטן בצדקות, שגרם לו שלא יוליד בן רביעי, ואמר ארור כנען, שהוא בנו הרביעי (של חם), עבד משועבד יהיה לאחיו.

ט,כז: יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת, וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי-שֵׁם: ייפה אלוהים תחומו של יפת, ויתגיירו בניו וישכנו במדרשו של שם.

י,ב: בְּנֵי יֶפֶת--גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס: ושם מחוזותיהם: אפריקי וגרמניא והמדי ומקדיניא ויתיניא ואוסיא ותרקי.

י,ט: הוּא-הָיָה גִבֹּר-צַיִד, לִפְנֵי יְהוָה: הוא היה גיבור תקיף בציד, גיבור בחטא לפני ה', שהיה צד בני אדם בלשונם ואומר להם: רחקו ממשפטי שם והידבקו במשפטי נמרוד [תרגום ירושלמי].

י,כא: וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם-הוּא:  אֲבִי, כָּל-בְּנֵי-עֵבֶר--אֲחִי, יֶפֶת הַגָּדוֹל: הוא אבי כל בני העברים, אחי יפת הגדול ביראת ה'.

יא,א: וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים: והייתה כל הארץ לשון אחת ודיבור אחד ועצה אחת. בלשון הקודש היו מדברים, שנברא בה העולם מתחילה.

יא,ז-ח: הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר: ואמר ה' לשבעים המלאכים העומדים לפניו – בואו עתה ונרד ונבלבל שם לשונם, שלא ישמעו איש לשון חבירו. ונגלה ה' על העיר, ועימו שבעים מלאכים כנגד שבעים העמים, וכל אחד ואחד לשון עמו ורשימת כתבו בידו.