פרשת האזינו וחג הסוכות- הקשר לדוד המלך?

מאת: אהובה קליין .

פרשת האזינו ממשיכה את סוף פרשת וילך – לפי ששם משה אומר ללוויים:

"הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם ; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת ־ הַשָּׁמַיִם וְאֶת־ הָאָרֶץ.  כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים—כִּי תַעֲשׂוּ אֶת־ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.  ל וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת ־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם" [דברים ל"א, כ"ח- ל']

ובפרשת האזינו  רואים אנו את המשך דברי משה הקורא

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי ־ פִי. 

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, 

כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא,  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי ־ עֵשֶׂב. 

כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא:  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ. 

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט: 

אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,  צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. 

שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם:  דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל. 

לְיְהוָה, תִּגְמְלוּ ־ זֹאת--  עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם: 

הֲלוֹא־ הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ,  הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" [דברים  ל"ב, א'- ז']

בהפטרה נקרא , בע"ה את שירת דוד המלך:

להלן קטעים מהשירה המתארת את תפילתו וזמרתו של  דוד המלך:

"מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה;  וּמֵאֹיְבַי , אִוָּשֵׁעַ."[שמואל-כ"ב, ד']

"חַי-יְהוָה, וּבָרוּךְ צוּרִי;  וְיָרֻם , אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי. 

הָאֵל, הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי;  וּמֹרִיד עַמִּים, תַּחְתֵּנִי. 

וּמוֹצִיאִי, מֵאֹיְבָי; וּמִקָּמַי, תְּרוֹמְמֵנִי,  מֵאִישׁ חֲמָסִים, תַּצִּילֵנִי. 

עַל-כֵּן אוֹדְךָ יְהוָה, בַּגּוֹיִם;  וּלְשִׁמְךָ, אֲזַמֵּר. 

מגדיל מִגְדּוֹל, יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה-חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ  לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד-עוֹלָם".[שם, מ"ז- ס']

ציורי תנ"ך/ דוד מהלל ומזמר לה'/ ציירה: אהובה קליין  (c) [שמן על בד]

(הפטרה: שמואל- ב, כ"ב]

היצירה משמשת מדרש תמונה לפסוק:

"עַל-כֵּן אוֹדְךָ יְהוָה, בַּגּוֹיִם;    וּלְשִׁמְךָ, אֲזַמֵּר". 

[שמואל ב', כ"ב, נ']

כל הזכויות שמורות -על היצרה: לאהובה קליין (c)

השאלות הן

א] מהי מטרת שירת "האזינו"?

ב] מה נלמד משירת דוד המלך?

ג] מה הקשר בין דוד המלך לחג הסוכות?

תשובות

מטרת שירת האזינו.

על מנת לענות על שאלה זו  עלינו לזכור את דברי משה גדול הנביאים  סמוך למותו הוא  חוזה את מה שעומד להתרחש לעם ישראל  בעתיד:

"כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן־ הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים—כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.."

והנה אנחנו שומעים – כי אירוע רודף אירוע האויבים סביבנו מניפים את החרב כלפי עם ישראל -מאז ברכת  יצחק  לבנו: עשיו-גם בימים אלה ממש מניף את חרבו..

לפי שעשיו כעס מאד כי יעקב   אחיו הקדים אותו בהבאת הציד ליצחק טרם מותו והעניק לו ברכה לפניו , תגובת עשיו הייתה:

"וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל ־ אָבִיו, הַבְרָכָה אַחַת הִוא ־ לְךָ אָבִי--בָּרְכֵנִי גַם ־ אָנִי, אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל.  מ וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ". [בראשית  כ"ז, ל"ח- מ"א]

אם כן כיצד ניתן  להרגיע את צאצאי האויבים  שלנו היום ולחיות חיי שלום בארצנו הקטנה?

על כך מחליט משה להזהיר את עם ישראל בשירת האזינו ולהזמין את השמים והארץ להיות עדים לדבריו:

על פי הסבר רש"י: אמר משה : אני אדם בשר  ודם וגם לא אחיה לנצח ויתכן שעם ישראל  יאמר: לא קיבלנו את הברית [התורה] לכן משה העיד בשמים ובארץ שהם  נצחיים שיקשיבו להתראה שלו אל כל בני ישראל.

הטעם השני: לפי שאם עם ישראל ילך בדרך ה' הוא יבורך על ידי מטר השמים ועל ידי האדמה שתספק להם יבול דוגמת הגפן.

אם חלילה ישכחו את התורה ולא יקיימו את מצוותיה-  השמים יעצרו את הגשם והאדמה לא תיתן את יבולה והשלב הבא

"..וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם" [להלן י"א, י"ז]

שירת דוד מלמדת את עם ישראל.

השיר בפי דוד המלך הוא: שיר  הלל שחיבר דוד המלך בעודו צעיר והיה שקוע בצרות וייסורים ובכל פעם שהיה ניצל מהצרה שבאה עליו היה שר לה' שירה זו. ובזקנותו שחיבר את ספר תהלים- כלל שיר זה בתוך הספר והוא מופיע בפרק : י"ח והיות וחיבר דוד המלך את ספר תהלים עבור תועלת   כל ישראל - כדי שיוכל כל אדם לשפוך שיחו לפני הי, עשה  כמה שינויים בספר תהלים כדי שהשירה תתאים לכל יחיד ויחיד בישראל.

מהשירה של דוד המלך ניתן ללמוד: אדם חכם ונבון הבא לבקש בקשה מה' אינו פונה אליו רק בצורת בקשה, אלא באופן של שבח ותהילה ואפילו בזימרה. אם אדם חולה ודורש החלמה – יהלל את ה'  שהוא רופא חולים - על ידי כך נוח לו יותר להיוושע ובכך הוא מרחיק את הקיטרוג. לכן הוא אומר: "מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה-   וּמֵאֹיְבַי, אִוָּשֵׁעַ"

הקשר בין  דוד המלך לסוכות

ישנו פסוק ידוע –:"הרחמן  הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

בספר עמוס נאמר: "ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם"[עמוס, ט, י"א]

הכוונה: כי בתום הגלות  מלכות דויד שהייתה סוככת על עם ישראל תוקם מחדש בעזרת הקב"ה.

לפי דברי רש"י: בתום הגלות והייסורים יבוא יום הגאולה.

הקב"ה יקים את מלכות דוד המשולה לסוכה הנופלת.

מצודת דויד מפרש באופן דומה: בתום הייסורים והגלות - ה'  יקים את מלכות דויד שנפלה והושפלה בתקופת הגלות.

את הפירצה שהייתה בה –ה' יגדור מחדש והכוונה שלא ימלוך מלך אחר ,אלא ממלכות דויד בלבד.

לפי מצודת  ציון: ה' יבנה מחדש את החומה שנפרצה בזמן החורבן.  

המהר"ל מסביר: "דע שנקרא מלכות בית דויד :"סוכה"

כי כל מלכות נקרא: "בית"

לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא: "בית"- שהוא בניין קבוע וכן המלכות נקרא: "בית" מפני החוזק והקביעות שיש למלכות.

הבית כאשר נופל, נתבטל עניינו הראשון שהיה לו,

ואם חוזר להיבנות הוא בית חדש, ולא נקרא שהקים בית הנופל שכבר נתבטל רק כאילו בנה בית חדש מתחילה, אוכל בסוכה שאינו בית-שהוא בניין גמור וקבוע, ובקלות הוא חוזר ומעמידו-לכך אם נפל שייך בו הקמה והוא חוזר לעניין הראשון בקלות וכן מלכות בית דוד שהוא עומד להקמה אחר נפילת המלכות, נקרא המלכות: "סוכת דוד הנופלת". ואז  בשעת נפילתה יש עליה שם :"סוכה" כיון שהסוכה עומדת להקים אותה קרוב מאד והוא להקימו בקלות"

[נצח ישראל ל"ה]

לפי דברי המהר"ל הכוונה למשאלה הנכספת: בניין בית המקדש השלישי. היות והסוכה היא קלה לבנייה ועוד יותר קלה לפירוק, כך עם ישראל מייחל שאותה סוכה שהיא- מלכות  בית  דוד- נפלה בזמן החורבן והייתה גלות קשה לעם ישראל-אותה מלכות תוקם במהרה כה בקלות כשם שמקימים סוכה שנופלת.

לסיכום לאור האמור לעיל: בשירת האזינו מזמין משה  את השמים ואת הארץ –לשמש עדים לדבריו  האחרונים  בפני עם ישראל-  כי עליהם   לקיים ולשמור את התורה  לנצח נצחים- כתנאי לחיות בארץ המובטחת  לעד.

משירת דוד המלך נלמד כי יהודי חייב להיות מחובר לאלוקיו ולהודות לו על כל הטוב בכל יום מחדש ואם  משאלות הן רצונו -ירגיל עצמו להלל את ה'  תחילה. ומהישיבה בסוכה נלמד- כי כל חיי האדם הם זמניים בעולמנו – כאותה סוכה ועליו להתפלל ולקיים את מצוות ה' באהבה וביראה. יהי רצון שהרחמן יקים את סוכת דוד הנופלת במהרה ועם ישראל יזכה לגאולה, אמן ואמן.