"הַעִידֹותִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ"

(דברים ל, יט)

וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים - שום דת לא הדגישה בהתמדה ובהבלטה כה רבה את העובדה שאנחנו יכולים לבחור. בידינו, אומר הרמב"ם, לבחור האם להיות צדיקים כמשה רבינו או רשעים כירבעם. האדם מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה, אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. ובלשונו של הרמב"ם (משנה תורה, הלכות תשובה, פרק ה, א-ד):

"רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו.. ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע.. אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סָכָל (טיפש), או רחמן או אכזרי, אוֹ כִּילַי (קמצן) אוֹ שׁוֹעַ (נדיב), וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר (איכה ג, לח): 'מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב', כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע.. ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצווה.. אילו היה הא-ל גוזר על האדם להיות צדיק או רשע.. מה מקום היה לכל התורה כולה? ובאיזה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק?".

הרמב"ם אינו משאיר מקום לספק: הרצון החופשי הוא מעיקרי האמונה הבסיסיים של היהדות, ובלעדיו אין משמעות ליהדות. אילו לא היה לנו חופש לבחור, לא היה כל טעם שהקב"ה יצווה אותנו לעשות דברים מסוימים ושלא לעשות דברים מסוימים אחרים. לא היה גם שום היגיון בשכר ובעונש, שכן הם מושתתים על הנחת היסוד שהאדם אחראי למעשיו. היהדות היא דת של חופש ואחריות, הקובעת כי אנחנו אדונים לגורלנו. איננו מתוכנתים ועתידנו אינו כתוב. בכוחנו לבחור.

איננו רק צורת חיים מקרית, אבודה במרחבי היקום. אנחנו ברואיו של הקב"ה העשויים בצלמו וכדמותו. החופש לבחור שנתן לנו הקב"ה - מבטא את אמונתו של הקב"ה בנו. אנחנו אנשים שהקב"ה בחר בנו להיות שותפיו במלאכת הבריאה.

וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים - בחירה שנשמעת קלה מאין כמוה, אך במבחן המציאות וההיסטוריה הוכח שהיא קשה. בדרך כלל, אנשים בוחרים לא בחיים אלא בתחליפי חיים. הם מחפשים עושר, רכוש, מעמד, כוח ותהילה. למען האלילים הללו הם מקריבים את הקורבן העילאי - את ימי חייהם. מאוחר מדי הם מבינים שהעושר האמיתי איננו מה שיש לאדם, אלא מה שהאדם שמח בו.

הרב יונתן זקס זצ"ל, מהספר: "שיג ושיח - קריאות חדשות בפרשת השבוע"