"וְרַגְלְךָ לא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה" [דברים ח,ד]

הליכה למטרת ספורט ובריאות היא תופעה נפוצה וברוכה. המותר לעשות זאת בשבת?

הליכה לצורך אוורור הנעשית במתינות –בוודאי מותרת, שהרי מותר לטייל בשבת [בית יוסף,ש"א]. אך הליכה בריאותית מתבצעת בדרך כלל באופן נמרץ יותר כפעילות גופנית והתעמלות, והיא נוגעת אפוא בשני איסורי שבת:

1."אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ...וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ -שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול" [שבת קי"ג,א] ומכאן שאסור לרוץ בשבת. אלא שריצה לדבר מצווה הותרה כמו גם למתענגים בריצתם. אם-כן, לאלה הנהנים מן הריצה/ההליכה –מותר לעשות זאת בשבת. ברם, העושים זאת מטעמי בריאות ואינם בהכרח נהנים מהפעילות –יתכן אמנם שלדידם יחשב צורך מצווה, אך מאידך נוגעים בבעיה השנייה:

2.איסור התעמלות בשבת [שבת קמ"ז]. מה הסיבה שאין להתעמל? שני הסברים בראשונים: 1.רפואה -רמב"ם [שבת,כ"א,כ"ח] המדגיש שהאיסור דווקא כאשר מתייגע ומזיע, כי דווקא באופן זה יש צד רפואה. 2.עובדין דחול –רש"י שגם לא ציין הזעה, רק "שפשוף בכוח". ה"משנה-ברורה" [ש"א,סק"ז] מצדד לומר שהליכה לצורך התעמלות מותרת כיון שלא מוכח מתוך הפעולה שנעשית לרפואה. ונראית כוונתו, שהליכה כזאת כולם עושים, גם בריאים כאשר הם ממהרים. ומכאן, שאם אמנם ניכר מתוך הפעולה שנעשית לרפואה –אין להתיר. לאור זאת נראה, שאסור לעשות בשבת הליכה תוך לבישת בגדי/נעלי ספורט, משום שניכר שזו התעמלות וגם מסתבר שיש בכך "עובדין דחול". אבל הליכה בבגדי שבת יש להתיר גם אם נעשית לצורכי בריאות, וכגון בהשכמת הבוקר או אחרי הסעודה, כי זו צורת הליכה שלצורך מצווה תהיה מותרת כך שלא ניכר שלצורך בריאותי היא, ובפרט שזו אינה רפואה שניתן להגיע אליה ע"י שחיקת סממנים [וכדברי המשנה ברורה שכ"ח,סקק"ל].