וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר:

דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'.

רש"י שואל: מה עניין שמיטה אצל הר סיני? והרי כל המצוות נאמרו מסיני?

ומשיב מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה בסיני, אף כל המצוות כך.

למדנו מכאן שכל פרטי המצוות נמסרו כבר בהר סיני, וכן מכאן אתה למד שכל תרי"ג מצות עשה ולא תעשה פורטו עד דק, 

רבותינו אומרים שמה שיתפלל משה 515 תפילות כמניין ואתחנן היה כדי להיכנס לארץ ישראל, היה משום שרצה לקיים את המצוות התלויות בארץ.

אמר לו הקדוש ברוך הוא אם כוונתך לקיים את המצוות התליות בארץ מעלה אני עליך כאילו קיימת.

ומכאן נלמד גודל ערכה של הארץ עצמה שכינו אותה רבותינו ארץ הצבי

וכפי שנאמר ע"י שלמה המלך בשיר השירים (ד, טו):

"מַעְיֵן גַּנִּים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן"

משל לארץ כשהיא ביד ראויה לה: נובעת ממקור באר מים חיים 

וכן בקהלת (ה, ח):

"וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעְבָּד."

הארץ היא יסוד הישרדות זאת הארץ הטובה שנאמר עליה "ארץ זבת חלב ודבש"  

יט) ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשובע וישבתם לבטח עליה. 

רש"י אמר. ונתנה הארץ וגו וישבתם לבטח עליה. שלא תדאגו משנת בצורת. 

ואכלתם לשובע. אף בתוך המעיים תהא בו ברכה. עד כאן רש"י. 

רש"י הרגיש בכך שנאמר כי ואכלתם לשובע תלויה באכילה, אלא כוונת רש"י אפילו מעט תאכלו יהיה בו ברכה עד כדי שביעה. 

ברכת הארץ כלשון הכתוב "ונתנה הארץ פריה" זה דווקא שבני ישראל יושבים עליה, ולא הגויים שלהם לא תתן הארץ יבולה. 

ובהמשך הפרשה נאמר (ויקרא כה, יז):

ולא תונו איש את עמיתו, ויראת מאלוהיך כי אני ה' אלוהיכם.

כידוע יש אונאת ממון ואונאת דברים. 

יש מקום לדקדק בכתוב, באומרו "לא תנו איש את עמיתו" דקדק לומר עמיתו ולא רעהו. 

כמו שנאמר איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק. (ישעיה פרק מא פסוק ו) 

כמו "ואהבת לרעך כמוך" (לעיל פרק י פסוק ט) . 

מדוע כאן דקדק הכתוב לומר עמיתו ולא רעהו ?

אלא ידוע הוא, כל מקום שנאמר 'את' בא לרבות על הכתוב, את עמיתו בא לרבות את הגוי שאונאת הגוי אסורה !!

אונאת דברים יכולה להיות גם המלצה שבכוונת אדם להטעות את עמיתו או להמליץ לו כדי להפסידו ולהזיקו והיא קשה יותר מאונאת ממון. 

שאונאת דברים נאמר עליה "ויראת מאלהיך כי אני ה' אלהיכם, כי אונאת דברים הינה בסתר לבו של אדם, ורק ה' חוקר כליות ולב..   

הטעם שאמר לא תונו איש את עמיתו ?, זה דווקא בכוונת מכוון, אדם בא מראש כדי לרמות את חברו, בין באונאת דברים ובין באונאת ממון, 

אבל אם נעשו הדברים בשוגג בלא כוונת מכוון אין על כך עונש, אם עבר על שחטא בשוגג לחבירו יפרע חובו, 

ואם עבר על אונאת דברים בשוגג שהמליץ על דבר מה, או יעץ לו מיד יודיע לחברו שטעות בידו והוא מבקש את סליחתו והוא רחום ויכפר.  

דרשו רבותינו על כך כי אונאת דברים קשה מאונאת ממון שלא שם את ה' נגד עניו..

כפי דברי הגמרא בבא מציעה (דף נח עמ' ב) לא תונו את את עמיתו, באונאת דברים הכתוב מדבר.

הוא שאמר דוד המלך (תהילים טו, ב):

"הֹולֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ."

לא די במילים חיצוניות ולא מס שפתיים אלא יש לדבר אמת. 

לסיום קשה להתעלם מדברי הבלע שאמר יאיר גולן. פגע בצורה קשה מאוד בצה"ל בביטחון המדינה ובכלכלת המדינה, שאף מדינה או אדם פרטי ירצה להשקיע במדינה, לא ירצה להתעסק עם מדינה שחייליה רוצחים תינוקת לשם תחביב. עפר לפיו..

אדם כזה שכוונתו במכוון לנסות להקדים את הבחירות בכל מצב ואפילו מוכן למכור את עמו. 

שום התנצלות לא תועיל כאן, הנזק נעשה ועוד יעשה למצער. הוא צריך להיחקר ולעמוד למשפט ולבוא על עונשו. 

ה' יהיה בעזרת עמו ויעזור וישמור את חיילי ישראל אמן

שבת שלום ומבורך להעביר הלאה לזכות את הרבים. 

דברי התורה היו לעילוי נשמת אמא יקרה שושנה זורייה בת שמחה. 

ת.נ.צ.ב.ה

לע"נ רבנו מאיר ניסים מאזוז בן כמסאנה ת.נ.צ.ב.ה

לע"נ אבא יקר חיים ברבי בן חביבה. 

לע"נ יהודה קרעי בן נג'ימה, חביבה בת פלילה, דוד סבן בן סולטנא, שמחה בת פלילה. 

חתאתו יעקוטה כאיו בן שמחה. ג'ירייה בת מסעדה

היקר בנימין קרעי בן חביבה . 

יהודית חיים דוד בן יעקוטה. 

לעילוי נשמת גבורי ישראל ובכללם. 

תומר גרימברג

רועי נהרי

אביב מגן

אברהם משה בראון

ארנון זמורה

לע"נ סימה בת שפיקה ואיציק בן שפיקה