מחר בערב

הילולת התנא רבי שמעון בר יוחאי זכותו תעמוד לחיילי ישראל ולשחרור כל החטופים ואחדות עם ישראל אמן

ביום שני בשבוע הבא יום ירושלים, יום שעשה בו ה' יתברך ניסים גדולים לישראל

לכן מחר לא אומרים תחנון וביום שני יום ירושלים לא אומרים תחנון. 

"בר יוחאי, נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך"

(תהילים מ"ה, ח')

אמר רבי שמעון בר יוחאי:

"יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עכשיו, וכו. (סוכה מה ע"ב)

ולמה זכה לכך? "משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך" (,תהילים מה פסוק ח)

מפני שלא פסק פומיה מגירסא, וגילה רזין דאורייתא, רזי עולם.

ובערב ל"ג בעומר זוכים שהוא בעצמו מתפלל על כל ישראל.

יום שני הקרוב יום שחרור ירושלים כעין יום שחוברה לה יחדיו בגוף ובנפש. 

פרשת אמור 

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם"

(ויקרא כ"א, א')

רש"י: "אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים".

שואל הרמב"ן: למה לשון כפולה "אמור ואמרת"?

ומבאר – כפל לשון בא להורות על זהירות יתרה בקדושת הכהנים.

הרי גם בפסוק נאמר:

"כִּי אִישׁ זָרוּעַ בַּקֹּדֶשׁ בְּעֵת יֹסִיף יִשָּׁמַר."

(קהלת א', ט"ז)

היינו הגדילה בקדושה מחייבת זהירות כפולה.

קדושת הכהן כי קודש הוא לאלהיו

"קָדוֹשׁ יִהְיֶה לֵאלֹהָיו כִּי אֶת-לֶחֶם אֱלֹהָיו הוּא מַקְרִיב"

(ויקרא כ"א, ו')

דיוק: מדוע הכפל פעמיים עניין הקדושה "קדוש יהיה" וגם "כי את לחם אלוהיו"?

עונה רש"י: שכהן אף שיש בו פסול עדיין קידושתו עומדת מצד הקריאה העליונה.

ומפרש הזוהר (ויקרא צ"ג) שהכהן הוא "מזבח חי", וכל פעולה שלו משפיעה בעולמות העליונים.

שנאמר

"כָּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-צֶדֶק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ."

(תהילים קל"ב, ט')

מכאן שבקדושה אמיתית יש צידוק וגם רננה.

חג השבועות ממשמש ובא, חירות של תורה

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם... שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה."

(ויקרא כ"ג, ט"ו)

רש"י: "תהיינה תמימות שלא תפסיק הספירה".

ומבאר רמב"ן: תמימות שייכות גם לשלמות הנפש, לא רק למניין.

שואל המהר"ל: למה התורה לא כותבת את שם החג בפירוש  

"מתן תורה"?

משיב על כך כי התורה עצמה היא למעלה משם, היא עצם הקשר לא רק היום. 

שהנה אמר החכם באדם 

"כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם – תּוֹרָתִי אַל-תַּעֲזֹבוּ."

(משלי ד', ב')

התורה היא לקח ומהו לקח ? 

כמו "יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי (האזינו לב, ב) 

רש"י מסביר שם, לקחי , הכוונה תורתי שלמדתי אתכם, כלומר, תורה היא לקח טוב שאין הפסד למקבלו.

ושור או שה אותו ואת בנו

"וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה, אֹתוֹ וְאֶת-בְּנוֹ לֹא-תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד."

(ויקרא כ"ב, כ"ח)

רש"י: אפילו שחיטת האם תחילה אסור.

שואל האבן עזרא: מה טעם המצווה?

ומתרץ ללמד רחמים גם על בהמות, קל וחומר על אדם.

כך רמז דוד המלך

"טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל-מַעֲשָׂיו."

(תהילים קמ"ה, ט')

ומקביל לכך דברי בנו שלמה המלך.

"יוֹדְעֵי חֵן יִנְחָלוּ כָבוֹד וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן."

(משלי ג', ל"ה)

רשב"י והזוהר הקדוש

מעשה במערה:

רשב"י ובנו ר' אלעזר הסתתרו י"ב שנה. אכלו חרובים, שתו מי מעיין, ולמדו תורה.

בצאתם כל מקום שהביטו – נשרף.

יצאה בת קול ואמרה: "להחריב את העולם יצאתם חזרו למערתכם".

בזוהר (הקדמה י"א):

"כל מילין דאתגליין ברשב"י איתגלפו בלוחות עלאין."

כל דבריו ככתב שמיים, לא סברות בעלמא.

שכך אמר שלמה 

"רֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב."

(שיר השירים ז', ט')

כמו יין ישן כך דברי רשב"י.

יום ירושלים ביום שני הבאץ

יום ירושלים ושחרורה

"יְרוּשָׁלַ͏ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו."

(תהילים קכ"ב, ג')

יום שחרור ירושלים – לא רק נס גשמי אלא רוחני.

כוחות צה"ל עלו לעיר העתיקה – ובת קול נשמעה בלב כל חייל:

"שְׁאֵלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ"

ומאחר שיום זה נס לישראל לא אומרים בו תחנון כך פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כך פסק הרב מרדכי אליהו זצ"ל כך פסק רבי מאיר מאזוז זצ"ל ועוד

על כן אסור לומר תחנון ומי שמתחכם אין לו על מה לסמוך.

"בר יוחאי נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך"

כשם שהיית ריח ניחוח בעולמות העליונים, 

כך גם בימינו אנו נושמים מאורך.

ולירושלים תיכף תיבנה נזכה לשוב בשמחה ושלום.

שבת שלום מבקשים לשתף כמה שיותר, וזכות הרבים יהיה שלכם בשפע טוב וחיים טובים. 

דברי התורה לעילוי נשמת אמא צדיקה שושנה זוריה בת שמחה

ת.נ.צ.ב.ה

לע"נ אבא יקר חיים ברבי בן חביבה ת.נ.צ.ב.ה. 

לע"נ יהודה קרעי בן נג'ימה, חביבה בת פלילה, דוד סבן בן סולטנא, שמחה בת פלילה. 

חתאתו יעקוטה כאיו בן שמחה. ג'רייה בת מסעדה. 

היקר בנימין קרעי בן חביבה

סימה בת שפיקה איציק בן שפיקה

לע"נ גבורי ישראל 

ארנון זמורה

תומר גרימברג

רועי נהרי

אביב מגן 

אברהם בראון

.