מה בין : בני איש אחד נחנו - לנחנו מה
נכתב על ידי משה אהרון, 25/12/2024
בס"ד.
מה בין בני איש אחד נחנו - לנחנו מה.
--------------------------------------
המקראות :
-----------------
1 .כֻּלָּנוּ, בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד נָחְנוּ; כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא-הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים.
2. וּבֹ?קֶר וּרְאִיתֶם? אֶת־כְּב?וֹד יְהוָ?ה בְּשׁ?מְע?וֹ אֶת־תְּלֻנֹּתֵיכֶ?ם עַל־יְהוָ?ה וְנַ?חְנוּ מָ?ה כִּ?י (תלונו) [תַלִּ?ינוּ] עָלֵֽינוּ׃
הדברים.
------------------
ראו איך אות אחת בתורה, בהיותה חסרה, מסגירה כל כך הרבה תוכן כמוס, מהות ו "טקטיקה".
כשאחי יוסף מנסים לשכנע כי הם אינם בכלל מרגלים הם נוקטים קודם לכל בטיעון של : "בני איש אחד "נחנו"
ומיד לעניין הטיעון הנוסף של : "כנים", שבו להשתמש במילה התקנית המלאה : "אנחנו" .
הם שבים לעשות שימוש במילה התקנית : "אנחנו" [עם האות "א" בתחילה]
והשאלה המתבקשת היא מה ביקשה התורה ללמד או לרמז באמצעי זה של השמטת אות ממילה אופרטיבית וחשובה.
יש שיאמרו אנסטקטיבית : שפעמים מילה אחת נכתבת בשתי צורות ואין בכך כל רמז או חידוש ניסתר.
אך תורת ישראל שכל תג שבה מחושב ומלא תוכן ,לא יעלה על הדעת כי במקרה זה אין כל שיעור או הבדל בין : "נחנו" .ל"אנחנו".
מה עוד שבמשפט אחד, ובסמיכות של מילים, מופיעות המילם גם "נחנו" וגם "אנחנו"
דומה כי כאן בא לעזרתנו גם המקרא הנוסף המצוטט לעיל [2]
בעניין משה ואהרון
אשר מחזק את האפשרות כי הכל מגמתי , מחושב ומכוון.
שם ברור כי הביטוי "נחנו" בא לשקף חוסר "א" של אחדות בין עדת ישראל למנהיגיו משה ואהרון מחד. והפרשת משה ואהרון לעניין התלונה מריבונו של עולם . שהוא הקב"ה בלבד,הנילון והוא הכתובת לתלונות [לא עלינו תלונותיכם...]
הנה אם כן ,מה בקשה התורה ללמד ולרמז במילה : "נחנו" שבפרשתינו.
ראשית לפי מידת התחכום מאחורי המילה : "נחנו" ברור שהדובר מטעם האחים שעמד מול יוסף כבר בשלב זה היה יהודה.
ויהודה ביקש להעביר ליוסף את המסר המורכב הבא :
ראשית כפי שנאמר בהמשך "שהאחד איננו" חסרונו של יוסף הוא שמכרסם בכלל המלא של "אנחנו".לאך "נחנו".
"האחד איננו" = לאות "א" החסרה אשר שווה בגמטריה לאחד .
משכך חסרונו של יוסף מכלל אחיו
הופך את ה"אנחנו" למילה החסרה : "נחנו"
שנית, אומנם בני איש אחד נחנו ,אך אין בנו "א" של אחדות.
ולפיכך ומשכך,אי אפשר לייחס לנו אחדות של מטרה וודאי לא של ריגול.
שריגול של קבוצה דורש אימון ואחדות איתנה בין כל פרטיה.
ולכן מיד לעניין הכנות שב יהודה להשתמש במילה :"אנחנו" .
שייחס הכנות לכולם כאחד וללא כל סייג
וליבי אומר לי שיהודה כיוון גם לרעיון הבא :
"נחנו" ולא "אנחנו" ,כי אין אלוהים בקרבנו [המסומל באות "א" החסרה] או אין אלוהים אתנו
[שהאלוהים מצא עוון עבדיך]
והכל בניסיון לטפטף לתודעת יוסף, וכבר בשלב הזה :
כי האחים חשים אשמים ונענשים .וכי הם מתחרטים על דבר מה "נעלם".
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
