בס"ד                           בינ"ו עמ"י עש"ו                            ב"ה

בעינייני הדיבר השני:

אלוקים אחרים הוא לעומת דטומאה לאלוקים מאוחרים מאחרים מארחים אחראים מאחוריים ולכן הוא לא נותן כשישראל עובדים אותו או מיתייחסים אליו איכשהוא או מייחסים לו איזו שהיא משמעות או חשיבות אפילו כשיתוף עם האלוהה העליון לגבוהה לזמן לזרום ומעכב צהליכי קידמה ונאורות חיוניים שמפריע לעידן החדש חדיש ומחודש להיתקדם ולהישתלם לכדי מילואו וגמר פרי שלו לכן חלק האלוקים שלנו של כולנו של כולם של כול ישראל באשר הם בלי יוצא מן הכלל כלל וכלל בהחלט באמת ממש את האלוקים האחרים המנגדים ומונעים ומעכבים למודרניות המתורבתת הנאורה והקידמה בעבר  לשאינם ישראל שיאמינו שהם העם הניבחר שלו והיחליפם את ישראל באומה אחרת והוא הגוד של המערביים והאלה אללה של הערבים בחר בהם כאומה ניבחרה תחת ישראל שצריכים להישאר אומה שפלה לנצח בין הגויים המערביים או הערבים תחת שילטון השילטונות של השאינם ישראל שיברו הם לעצמם כול אומה כפי מינהגה תוך היתר מסוים לפעמים לשמור על מינהגינו הישראליים שיבדילו את ישראל כאומה שפלה ונחותה ולא מיוקרת בקרב המערביים והערבים.

אך משהשתנו העיתים אט אט והשאינם ישראל החלו ליזנוח את האלוקים האחרים שלהם והערבים את הנביא שקר שלהם תחת הקידמה והנאורות והמתורבתות והמודרניות הברוכה והשופעת החלו ליזנוח גם את היחס הזה לישראל ולתת להם שיוויון אזרחי דמוקרטי ותנאים סוציאליים ובסוף גם חלקת ארץ המיועדת להם על פי מקורותינו להיות אומה עם חבל ארץ מוגדר וטריטוריה מוגדרת ומסודרת.

אלוקים אחרים הוא מנגד ומעכב כול היתאפשרות של היתנהלות הישראל למיישרין בקרב האומות וכן הנביא שקר של הערבים כי אלוק שלנו הוא מצווה את האדם ולא מצווה על ידי כלום לשום דבר ולא מצווה גם על ידי עצמו ומהותו ומקורו ושורשו ולא על ידי משהו גבוהה יותר ממנו או נעלה או מיוחד או רם ונישא ממנו או פנימי תוכי אמצעי מרכזי ימני קידמי עמוק יותר ומעל ומעבר ובימיוחד ובימאוד ורם וניא וגיבור יותר ממנו כי הוא הכי פנימי תוכי עמוק מרכזי אמצעי ימני עליון קידמי והוא מצווה מורה שולט אחראי מנהל ולא נישלט מצווה וכול יכול ונימצא בכול מקום ורואה ואינו ניראה ויכול ליהיות ישנו או איננו כירצונו ולא חייב לאף אחד כלום להיות קיים או לא קיים ישנו או איננו אפשרי או בילתי אפשרי מציאותי או דימיוני והכול על פי חופש הבחירה החלטה רצון חרות של המאמין.

לא כן האלוקים האחרים שהם מצומצמים על החוקים של הנביאי שקר שלהם והעובדי עבודה זרה שלהם הכומרים שלהם לכן זה הצימצום מנמיך להם את הקומה והם לא יכולים לינסוק מעל כול היקומים והעולמות והרקיעים והגלגלים וההיכלות מדורים חדרים בתים אוהלות וליראות את הכול כהיבהובא דנקודה בהיכלא ולכן הלומד ומקיים טכסיסי היתנהגות והדרכות אלוקויות אחרות למינהם מוצא את עצמו בסוף נישאר מאחור בזרם הקידמה והנאורות כי הוא אלוקים דאחוריים ולא דקידמיים של הקידמה והצמצומים מחשיכים את העוסקים בו מהנאורות.

אין מה לישנוא ולהילחם ולהיתקוטט מילולית או פיזית עם בעלי האלוקויות האחרות ואין מה לילמוד מהם ולא קיים עיניין בכלל מטוב ועד רע לתת להם איזו שהיא היתיחסות או לייחס להם איזה שהיא משמעות או חשיבות בכלל ובכול מיקרה המזדמן לאדם מפגש עם הג'אנר הזה שעןד מצוי בעולם עליו לנתק קשר איתו מהר ולאבד עיניין בו בימהירות לא עיניין של היתנצחות ולא עיניין של הסכמה כי אין זו מדרכי החשוכות והיבשות והשחורות אלה הפרישה והנקיות מהם שכול זה יקבע אותך עמוק עמוק בסוף בחושך שחור ומיובשות שאין כדוגמתם.

וזו עיקר אזהרתו של הדיבר השני שיצא לנו מהראש כול האלוקןיןת האחרות והמחשבות המוטעות דברים אשר לא כן על אלוק שלנו האהוב והחביב.