"ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" (בראשית כה,יט). '"ואלה תולדות יצחק" - יעקב ועשיו האמורים בפרשה. "אברהם הוליד את יצחק" - לאחר שקרא הקב"ה שמו אברהם אח"כ הוליד את יצחק. ד"א, ע"י שכתב הכתוב "יצחק בן אברהם" הוזקק לומר "אברהם הוליד את יצחק", לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו! מה עשה הקב"ה – צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל "אברהם הוליד את יצחק". וזהו שכתב כאן "יצחק בן אברהם" היה שהרי עדות יש ש"אברהם הוליד את יצחק”' (רש"י). '(בראשית כא, ז) "ותאמר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה", כמה בנים הניקה שרה? אמר רבי לוי: אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה, היו כל אומות העולם מרננים ואומרים: ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא?! ולא עוד אלא שעושין משתה גדול להעמיד דבריהם! מה עשה אברהם אבינו? הלך וזימן כל גדולי הדור ושרה אמנו זימנה את נשותיהם, וכל אחת ואחת הביאה בנה עמה ומניקתה לא הביאה, ונעשה נס בשרה אמנו ונפתחו דדיה כשני מעיינות והניקה את כולן. ועדיין היו מרננים ואומרים: אם שרה הבת תשעים שנה תלד?! אברהם בן מאה שנה יוליד?! מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם, פתחו כולם ואמרו (בראשית כה, יט) "אברהם הוליד את יצחק"' (ב"מ פז,א). לכאורה מדוע רק עכשיו נאמר שנעשה פניו של יצחק דומים לאברהם ולא קודם? בפשטות זה משום שכיון שעכשיו נאמר על תולדות יצחק שזהו יעקב ועשו (כמו שפרש"י) אז יכולים לבא ולטעון שכיון שיצא מיצחק רשע כעשו זה מוכיח שהוא אינו מאברהם, ולכן יצא ממנו אחד רשע כעשו, שזהו גילוי של אבימלך הרשע שממנו נולד, לכן הודגש עכשיו כפתיחה לסיפור תולדות יצחק ביעקב ועשו שהוכח שיצחק הוא בנו של אברהם. וכך הובא בשפתי חכמים: ' … וזה לפי שהיו ליצני הדור אומרים מזמן לידת יצחק מאבימלך וכו׳ שהרי שהתה וכו׳ ועכשיו מצאו מקום לחזק דבריהם שהרי אחד היה צדיק כמו שרה ואחד רשע כמו אבימלך, ואילו היו מאברהם היו שניהם צדיקים. לכך הוצרך לומר "בן אברהם" ולחזק כתב "אברהם" וכו׳ וזה שסיים הרב וזהו שכתב כאן וכו׳ שאילולי אחד צדיק ואחד רשע לא היה כותב זה בכאן אלא במקום אחר ודו״ק. [נחלת יעקב]'. לפי זה גם מובן שיש טעם מדוע נאמר כאן על תולדות יצחק, שזה משום: 'ואלה – אחר שהזכיר תולדות ישמעאל, שב להזכיר תולדות יצחק, שהם עשיו ויעקב' (ראב"ע). שבזה מובן שיש כעין רמז שנאמרו תולדות ישמעאל שהוא היה רשע כיון שיצא מהגר, ולכן טענו שאם היה יוצא יצחק מאברהם ושרה היה צריך להתגלות אצלו רק טוב, ולא היה יוצא ממנו עשו, ולכן הוצרך מראש שיהיו פניו של יצחק כפני אברהם. ונראה שאם לא היה נעשה כך מראש והיו טוענים שהוא מאבימלך, אז גם אם במשך הזמן זה היה משתנה, כיון שהתרגלו לרנן אחריו אז גם אם היו משתנים פניו זה לא היה מספיק כיון שכבר חדר לראש, ולכן מיד כשהיו רואים את עשו היו אומרים שוב שהנה הוכחה שיצחק מאבימלך, לכן מקטנות נעשה כאברהם שבכך נגדע מיד, וממילא לא היו טוענים אח"כ כהוכחה מעשו. יש שהסביר: 'בד"ה לפי שהיו כו' מאבימלך. נ"ב ויש מקשין ולמה כתב' כאן, ונ"ל על שתי סבות: חדא להודיע לנו גודל הנס שבהשגחה פרטית עשה השי"ת ולא בדרך הטבע, שהרי שני בני יצחק לא היה שום אחד מהם בדומה ממש לאביהם וק"ל. ועוד שלא יאמרו דלמא לעולם מאבימלך נתעברה ובעבור שהרהרה על אברהם הולידה בטבע בדומה לו, ע"כ הודיע לנו שאינו בטבע שהרי רבקה לא הולידה בטבע וק"ל מהרש"ל' (יריעות שלמה). אולי אפשר עוד לומר שהעיקר זה ההסבר הראשון שבא להדגיש שזה היה בנס לאחר שהשתנה שמו של אברהם, ועל גבי זה גם התווסף שכיון שזה נעשה בנס אז היו שפקפקו בדבר, ולכן גם נעשה נס שהשתנו פני יצחק, שגם זה נרמז כאן, כיון שאם רק לומר שנעשה לאחר שינוי שמו של אברהם הרי זה פס' מפורשים, לכן זה בא לרמז על שני הדברים. אולי גם שנאמר מיד "ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה" (פס' כ), והיו יכולים לרכל ולטעון שמדוע שלח אברהם לקחת את רבקה ממקום כ"ך רחוק, ועוד אחות לבן הארמי הרשע, במקום לקחת מהגרים של בית אברהם (ובפרט בתו של אליעזר שהיה ת"ח מופלג)? לכן היו טוענים שזה משום שבבית אברהם יודעים את האמת שיצחק מאבימלך ולכן לא רוצים את יצחק, ולכן בלית ברירה היה צריך לשלוח רחוק לקחת את רבקה. לכן הודגש שפניו של יצחק נעשו כשל אברהם כדי שלא יטענו כך. אולי אפשר שנאמר "ואלא תולדות יצחק בן אברהם", ומיד מודגש "אברהם הוליד את יצחק”, שהיה צריך להוכיח זאת, כדי לרמז שהטענה שאולי הוא מאבימלך היתה כ"ך חזקה עד כדי כך שאפילו אברהם חשד בזה: 'וְהָיְתָה חֲשָׁד בְּלִבּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם עַל אֵלּוּ הַדְּבָרִים' (תנחומא "תולדות" סימן א), ולכן כעין מודגש כשנאמר "תולדות יצחק בן אברהם", שזהו אמירת השושלת מאברהם דרך יצחק לבניו, שבה עצמה (באנשי השושלת עצמה) היה חשד גדול בהתחלה על יצחק כממשיך, שזהו מצד אברהם אבי השושלת שאף הוא חשד בכך, ולכן היה צריך שישתנו פניו. רש"י הביא שאמרו זאת ליצני הדור, אולם בגמ' מובא שאמרו זאת 'אומות העולם'? אמנם רש"י לא הביא זאת מהגמ' שהרי בגמ' אמרו שטענו שיצחק אסופי, ואילו רש"י מביא שאמרו שזה מאבימלך, אלא שזהו הנוסח שמובא בתנחומא ("תולדות" סימן א), אלא שגם שם נאמר 'אומות העולם'? אלא שרש"י כנראה למד זאת ממה שנאמר בתנחומא בסימן ו': '"אברהם הוליד את יצחק”, א"ר יצחק: אין לך דור שאין בו לצנין. בשעה שגזז נבל את צאנו שלח דוד את נעריו אצלו … והיו ליצני הדור מליצים ואומרים מן נבל היא מעוברת, מה עשה הקב"ה? צוה המלאך הממונה על יצירת הולד ועל צורתו ואמר לו: לך וצר אותו בדמות דוד אביו כדי שיעידו הכל שדוד הוא אביו … וכן אברהם היה דומה ליצחק, ולא היו מכירין הבריות בין אב לבן עד שבקש אברהם ואמר: רבש"ע הפרש בין אב לבן, והפריש ביניהם הזקנה לכך נאמר "ואברהם זקן", ולכך כתיב "אברהם הוליד את יצחק"'. הרי שנאמר על הטוענים כך שהם ליצנים, וממילא גם מה שטענו כך על יצחק נקראים ליצנים (אמנם כאן לא הובא שהשתנו פניו של יצחק, אולם נאמר שהיו דומים וזה בהקשר לדימוי לדוד שבנו נעשה כדמותו, כך שמובן שכיוונו לדרשה שפניו של יצחק השתנו). מדוע זה נאמר דווקא בלשון של 'ליצנות'? בפשטות מי שמדבר על עניינים של בינו לבינה בצורה מזלזלת (שלא ברצינות וכובד ראש) זה קשור לקלות ראש, ולכן זה כונה ליצנות. גם זה בא להדגיש שמצד הטענה יכלו להוכיח שאין זה נכון, כמו אצל דוד שזה היה לאחר שהמתין שלושה חודשים, כך גם כאן אצל שרה יכלו להוכיח שזה מאברהם כיון שנעשה בנס, ולא היה נעשה נס בשביל אבימלך, ובפרט שלא התקרב אליה וכן הכריז זאת ברבים במתנות שנתן לה ('"לכל אשר אתך" - יכסו עיניהם שלא יקילוך, שאלו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה, עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך וע"י נס' [רש"י; בראשית כ,טז]). לכן מודגש שזה ליצנות, שמצד הטענות ברור שאין זה נכון, אלא שבאו בצורה של ליצנות וקלות דעת שכך לא באמת בודקים את המציאות אלא טוענים זאת כטענה ולאט זה חודר מבלי דעת. בנוסף אפשר שכמו שאצל דוד הוא היה מלך, ממילא היו מפחדים לבזותו ברבים ולכן היו אומרים בשקט, וכך גם אצל אברהם, ולכן לא העיזו לומר זאת בצורה של טענה (וכן אולי פחדו מאבימלך שישמע ויכעס על זה שהוציאוהו שקרן), לכן היו אומרים זאת בצורה של ליצנות, שאם יכעסו עליהם יאמרו שזה היה בצחוק ולא באמת. אולי גם כאן זה בא לבטא שהולדת יצחק היה נס גדול שגרם לתשובה גדולה: '"היניקה בנים שרה", היניקה בן אין כתיב כאן. אמנו שרה היתה צנועה יותר מדאי; אמר לה אבינו אברהם: אין זו שעת הצניעות, אלא גלי את דדיך כדי שידעו הכל שהתחיל הקדוש ברוך הוא לעשות נסים. גלתה את דדיה והיו נובעות חלב כשני מעינות, והיו מטרוניות באות ומניקות את בניהם ממנה, והיו אומרות: אין אנו כדי להניק את בנינו מחלבה של צדקת. רבנן ורבי אחא; רבנן אמרי: כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים. רבי אחא אמר: אף מי שלא בא לשם שמים ניתן לו ממשלה בעוה"ז, כיון שהפליגו עצמן בסיני ולא קבלו את התורה נטלה מהם אותה הממשלה' (ב”ר נג,ט), הרי שהוכח להם שנעשה נס ולכן אמרו שלא ראוי להם להניק מחלב צדקת, וכן חלקם נעשו יראי שמים, או אפילו כולם נעשה להם קשר ליראת שמים שלכן ניתן להם ממשלה עד מתן תורה שאז נדחו מהקדושה כיון שלא קיבלו את התורה. לכן לא יכלו לטעון נגד זה כאשר זה הוכח בגילוי אמונה חזקה ובקידוש השם גדול, אלא שבכ"ז היו מי שטענו זאת, לכן מוכח שזה היה מכח ליצנות שמרחיקה מגילוי אמונה: 'אמר רבי שמעון בן לקיש: כל המתלוצץ נופל בגיהנם, שנאמר (משלי כא, כד) "זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון", ואין עברה אלא גיהנם, שנאמר (צפניה א, טו) "יום עברה היום ההוא"' (ע"ז יח,ב). לכן זה נרמז כאן שיש בזה גם גילוי על צדקותו של יצחק: ' … אלא אברהם לא היה כן, אלא הוא נתגדל ביצחק, שנאמר "אברהם הוליד את יצחק”, וכי לא הוליד אלא יצחק בלבד? והרי כתיב ("ואלה תולדות ישמעאל”) ["ותלד הגר לאברם בן" וגו׳ (בראשית ט״ז:ט״ו)]? ועוד "בני קטורה זמרן ויקשן”, ואינו אומר אלא "אברהם הוליד את יצחק”? אלא שהיה יצחק צדיק, לכך נאמר "אברהם הוליד את יצחק"' (תנחומא בובר "תולדות" סימן א). ממילא ב"אברהם הוליד את יצחק" נרמז שיצחק היה צדיק, וגם למדו שנעשה פניו דומות לשל אברהם בשל הליצנות שאמרו שאינו בן אברהם, שזה כמרמז שאמרו זאת בשל ריחוקם מצדקות, שזה נעשה בשל היותם שקועים בליצנות. בנוסף, כאן יש בזה בכדי לרמז על ישמעאל שהוא טען כך, שלכן מיד לאחר המשתה שאברהם עשה נאמר על ששרה ראתה את ישמעאל מצחק: "ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק. ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק” (בראשית כא,ח-ט). '"מצחק" – מלעיג על המשתה שנעשה בבית אברהם, באמרו שנתעברה מאבימלך' (ספורנו). לכן נרמז שמי שאמרו זה הליצנים שיש בזה לרמז על ישמעאל שגם הוא טען כך שזהו ה"מצחק" – הליצנות שעשה ישמעאל (אולי זהו "ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק", כרמז שטען בצחוק וליצנות שהוא נולד מהגר שילדה לאברהם, שלא כמו יצחק שנולד משרה והיא לא ילדה אותו לאברהם, אלא לאבימלך). לכן גם מובן שנאמר כאן על תולדות יצחק (ובהקשר לזה נאמר שאברהם הולידו, שכך היה מוכח בצורת פניו) בשל ההמשך מתולדות ישמעאל: "ואלה" - אחר שהזכיר תולדות ישמעאל, שב להזכיר תולדות יצחק, שהם עשיו ויעקב' (ראב"ע), כעין כרמז על עניין של תולדות שהתגלה בישמעאל וביצחק, שישמעאל טען שיצחק אינו בנו של אברהם, לכן מיד כשמזכירים את תולדותיו של יצחק ומדגישים שהוכח שהוא בנו של אברהם.