"פחד יצחק".

-------------------------.

 וכי יתכן כי אבינו יעקב יכנה את אלוהיו "פחד יצחק". ולא נעמיק להבין  מדוע.

 מה היא הסיבה לאשורה.

 הפרשנים הקלאסיים נגעו ולא נגעו בעניין. 

כך או אחרת רמזו רק על הפחד שנותר לכאורה,ביצחק מחווית העקדה.

 אך שאלת השאלות : כיצד פחד זה התעצם ותורגם להיות בתודעת יצחק ויעקב

 ועד כדי  הפיכתו לכלל : כינויו של הקב"ה.

 : "פחד יצחק".

 לפי מיעוט הבנתינו, , עול נעשה לדמותו של יצחק. באשר נותר  הוא למעשה, 

הצד האפל והמוזנח של מיתוס העקדה.

 היה מקום לכך, שהפרשנות והמדרשים יעמיקו לתהות :

על כל מה שעבר עליו כנעקד.

 לברר עמדתו האם באמת הלך הוא בנפש חפצה ובידיעה ברורה,

כי הוא הוא למעשה הקורבן.

 

אלף שירים היו צריכים להיכתב על יצחק העקוד על המזבח ועיניו נטועות במרום אולי בדמעבתחינה .

וכל כולו חיל ורעדה למראההנפת המאכלת ,המתקרבת אט אט לגרונו. 

 

יצחק לא היה אדיש. הואהקדים ו שאל את אביו ,את השאלה המתבקשת, לאמור : 

איפה האובייקט להקרבה כמקובל - שה ..

 ובכלל ברור, כי עד לאותו השלב יצחק היה בטוח כי האובייקט הוא כרגיל "שה" כל שהוא.

 שכך גם שאל : "איה השה לעולה " ?.

כלומר אביו עד אותו השלב העלים ממנו את האמת  שהוא הוא המועמד להיות מוקרב.

 והנה גם תשובת האב איננה מנהירה ליצחק כי הוא הוא הנעקד הפוטנציאלי.......

 ועתה צאו ושאלו האם לקיים מאמר האל לשחוט בן  מקדש את כל האמצעים ואף מצדיק מדמות גדולה כאברהם, להעלים עניין זה מיצחק

. לילך עימו סחור סחור......

 בכלל מה הבין יצחק מתשובת אברהם אביו....

 

יש שתי אפשרויות לצאת מהמבוך הרעיוני הלזה.

 האחת אותה שאנו מרמזים עליה כי בכלל כל מיתוס העקדה הוא סיטואציה שלילית .למצער וכל עניין העקדה היה כשלון ......

 

והאפשרות האחרת  : אברהם ידע כי לסוף לא הוא ולא האל יתנו ידם לשחוט ולהקריב את יצחק.

 אלא שכל פרשת העקדה הייתה מין מצגת ערכית וחינוכית לדורות :  להורות הפוך על הפוך 

 כי לעולם אין ברצון האלוהים לבקש קורבן אדם 

[ולדעתי לכתחילה גם לא קורבן מכל סוג שהוא  [בהמות] .

 חיזוק אפשרי לגישה מקלה זו עם אברהם היא תשובתו : "אלוהים יראה לו השה".

 משל הקדים ורמז את המאוחר שהעקדה לבסוף לא תתקיים ממש .

 וה' יראה את התחליף .

אלא שבגלל עוצמת המסר :"השה" במחשבת האדם , הפך ל"אייל" - במחשבת האל

 לרמז כאמור ברשימה קודמת, שהתחילף קורבן בהמות ,מסבך את איילותו של האדם

 ומכניסו לכלל סבך היסטורימורכב ונמשך ...

.משה אהרון