קידוש השם ביציאה למלחמה

הרב שי טחן

שלום לרב.

מבצע הביפרים המבורך שימח את לבב כל עם ישראל, אבל התלבטתי אם יש כאן גם היבט רוחני. האם דבר כזה שלגרום כל כך הרבה סבל לאנשים אפילו שהם אויבים נחשב כקידוש השם או חילול השם, שכן אם זה חילול השם אזי אולי לא ראוי לנו לשמוח, ואם זה קידוש השם אז יש בזה גם שמחה רוחנית. אשמח להדרכה.

שלום לשואל ויהי רצון שכן יאבדו כל אויביך ה’.

תחילה נפתח ונאמר שמלחמה להצלת ישראל מיד צר נחשבת מלחמת מצוה, וברור שבעשיית מצווה יש גם קידוש שמו יתברך.

ועוד שכן נמצא גם ברמב״ם שכותב בדיני יציאה למלחמה (פ״ז מהלכות מלכים הלכה טו) שכל הנלחם בכל לבו בלא פחד, ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה. הנה למדנו שיש ביציאה למלחמה אספקט של קידוש השם, וברור שהכוונה היא שכשעם ישראל מנצח במלחמה אז העמים רואים בזה השגחה רוחנית ויד השם שמסייע לעמו על מנת לגדל את שמו, כמו שנאמר בתהלים (קו, ח): "ויושיעם למען שמו, להודיע את גבורתו", וכן (מלכים ב יט, לד): "וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני", וכן (שמואל א יב, כב): "כי לא יטש ה’ את עמו בעבור שמו הגדול".

ולהיפך כשעם ישראל ח״ו נוצחים על ידי האויב ישנו חילול השם נורא, וכמו שכתוב בספר יהושע (ז, ט): "וישמעו הכנעני וכל יושבי הארץ ונסו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ, ומה תעשה לשמך הגדול". ולכן דוד המלך מבקש מהקדוש ברוך הוא (תהלים קטו, ב): "לא לנו ה’ לא לנו, כי לשמך תן כבוד, על חסדך על אמתך. למה יאמרו הגוים, איה נא אלהיהם", וכן משה רבינו ביקש: "למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה", והסביר האור החיים הקדוש שבאמירה זו יהיה חילול השם נורא ועוד שהגויים לא יאמרו כן רק בינם לבין עצמם אלא הם יפרסמו זאת לכל העמים ויתרבה חילול השם, וכהנה עוד דוגמאות לרוב.

ולכן כותב הרמב״ם (עשה קצא) שלפני צאת העם למלחמה היה הכהן משוח מלחמה מדבר בפני הלוחמים דברי התעוררות שהם מסכנים נפשם על מנת ’לעזור דת האל ולשמרה, ולהינקם מן הסכלים בה המפסידים יושר המדינות’.

ויהי רצון שתיפול עליהם אימתה ופחד ושנשמע רק בשורות טובות.