טיב הקהילה - פרשת השבוע !!!
נכתב על ידי DL2000, 23/5/2014
צדקה תרומם גוי
שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם
במספר שמות כל זכר לגלגלתם: (א, ב)
ופירש רש"י: לגלגלתם - על ידי שקלים בקע לגולגולת:
כאן לימדה אותנו התורה הקדושה, כי נשיאת ראש בני ישראל,
היא ע"י שתורם מממונו לצדקה, וכדברי רש"י: על ידי שקלים בקע
לגולגולת.
כי סגולת מצות הצדקה לרומם את האדם ולקרבו אל הבורא
יתברך. ודברים אלו מפורשים בגמרא (בבא בתרא י:): תניא, אמר
להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו: בני, מהו שאמר הכתוב: 'צדקה
תרומם גוי וחסד לאומים חטאת'? נענה רבי אליעזר ואמר: צדקה
תרומם גוי - אלו ישראל, דכתיב: 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'.
מבואר, שבכוח הצדקה לרומם את האיש הישראלי ולקרבו
להשי"ת.
וכן אנו רואים שבכוח מצוה זו זוכה האדם לקבל פני השכינה. כמו
שאמרו בגמרא (בבא בתרא י, א): דרש רבי דוסתאי ברבי ינאי: בוא
וראה שלא כמידת הקב"ה מדת בשר ודם; מדת בשר ודם, אדם
מביא דורון גדול למלך - ספק מקבלים אותו הימנו, ספק אין
מקבלים אותו הימנו, ואם תמצא לומר מקבלים אותו ממנו - ספק
רואה פני המלך, ספק אינו רואה פני המלך; והקב"ה אינו כן, אדם
נותן פרוטה לעני - זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר: 'אני בצדק
אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך'. ולכן נפסק בטור ושו"ע (או"ח
צב, י) לתת צדקה לפני התפילה, כדי שיזכה בתפילתו לבחינה זו של
קבלת פני השכינה.
ומבואר מכל זה שסגולת הצדקה הוא קרבת אלוקים, ומובן מזה
מה שכתב ה'חיי אדם' שנתינת צדקה נחשב לו כאילו הקריב קרבן
תודה, כי ענין קרבן הוא גם כן התקרבות האדם לבוראו, וכמשמעות
תיבת 'קרבן' ובכוח מצוה זו לזכות לקרבת אלוקים כמו בהקרבת
הקרבן.
ושונה מצוה זו משאר מצוות התורה, כי שאר מצוות כשיש בהם
פניות יש פגם בעצם המצוה, כי כל המצוות הם בין אדם למקום,
ולכן הם תלויים בכוונת הלב, ואם אין כוונתו רצויה, הוא גורם פגם
בעצם המצוה. מה שאין כן במצות הצדקה, כי תכלית מצוה זו הוא
להטיב לעני ולהשביעו, ודבר זה אכן נתקיים כי למעשה החיה את
נפש האביון.
וכן מובא בשם הבעש"ט הקדוש (בעש"ט על התורה פרשת
ראה) וז"ל: "שמעתי אומרים מאיש אלוהיי מו"ה ישראל בעל שם
טוב נ"ע, דכל המצוות שאדם עושה עם פניות, מוטב היה שלא
לעשותו כלל, אבל צדקה, אף שאינה מהמובחר כעושה לשמה, מכל
מקום עושה מצוה, שמחיה נפש האביון", עכ"ל.
אמנם אף אם עצם המצוה מקיים בכל אופן, מכל מקום כוח
וסגולת הצדקה הוא כפי הכוונה בקיומה. וכל שמקיימה יותר לשם
שמים, ראוי יותר להתקרב אל השי''ת. ולכן ראוי לו לאדם לחפש
דרכים כדי להדר במצוה זו, כפי מה שידו משגת.
וכמו שרואים אנו בחז"ל (בבא בתרא דף ט:), שהנותן פיתו לעני
מתברך בשש ברכות, והמפייסו - בי"א ברכות. כי על אף שעצם
המצוה קיים בכל אופן מכל מקום, אינו דומה מי שקיימה בנתינה
בלבד. למי שהוסיף לפייס את העני.
ועל כן ראוי להשתדל, שכשמקיימים מצוה זו, יתן ההרגשה
להמקבל שהוא זה שעושה טובה לנותן בכך שנוטל ממנו, ולא
שירגיש שהנותן עושה עמו טובה במה שנותן לו, כי אז אף אם
יוכרח לקבל, יתמלא בבושה וכלימה, אבל אם יראה לו שהוא חשוב
אצלו, וקבלתו נחשב להמקבל כזכיה, אז יתמעט כלימתו, ומעלת
הצדקה באופן זה הוא הרבה יותר, ממי שמסתפק בנתינה בלבד.
וזכור לי שפעם אחת הלכתי לבקר את הגה"צ רבי דוד מושקוביץ
זצ"ל, הרב מבוניאד, וכיבדני לאכול אצלו, והפציר בי רבות תוך
שהוא מסביר לי שאם אוכל אצלו תהיה לו מכך הרגשה טובה וגם
בני ביתו יהיו מאוד מרוצים מזה וכו'. בדבריו אלו הצליח להעניק לי
את ההרגשה שכביכול אני הוא זה שעושה לו טובה באכילתי אצלו.
ושמעתי פעם לפרש בדרך זו את דברי הגמרא (ראש השנה דף ד.)
"האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני, ובשביל שאזכה בה לחיי
העולם הבא הרי זה צדיק גמור", ולכאורה ייפלא הדבר מאוד, שבזה
הדבר כבר יקרא שמו בעולם לצדיק גמור.
אלא שמדובר באופן כזה שבאמת אין לו לאדם זה כלל בן חולה,
רק שרוצה הוא לתת הרגשה טובה למקבל, וכן אומר לו שהוא עוזר
לו בזה שמקבל ממנו, כי בזכות הנתינה יזכה לישועה מסוימת,
ומשום שעושה כך רק משום שרוצה לתת הרגשה טובה למקבל,
לכך נקרא צדיק גמור.
ואכן לאמיתו של דבר, גילו לנו חז''ל (ויקרא רבה פרשה לד סימן
ח), שיותר ממה שהבעל הבית עושה עם העני העני הוא שעושה עם
הבעל הבית, ולא הנותן הוא שעושה החסד, אלא המקבל הוא
שעושה את החסד עם הנותן בזה שהוא מקבל ממנו. כי בזה מזכה
את בעל הבית במצות הצדקה, שאין שיעור לגודל שכרה.
וכן רואים גם כן מדברי הזוהר הק' (חלק א' דף קד.), שכאשר
מרחם הקב"ה על האדם, שולח הוא לו עני להאכילו, כדי שעל ידו
יזכה וינצל, כי בזכות נתינת הצדקה, מרחם עליו השי"ת ורושם עליו
חוט של חסד, וכאשר יש ח"ו דין בעולם, כשרואה המחבל את
הרושם מסתלק ממנו, ע"כ תו"ד. ונמצא שלפעמים מזכה העני את
המפרנסו במתנת חיים ממש. וכן איתא בגמ' (ב"ב י.): שאל
טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא, אם אלקיכם אוהב עניים הוא,
מפני מה אינו מפרנסם? אמר לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של
גיהנם. ונמצא על כל פנים שהעני הוא זה שמטיב עם בעל הבית,
ולא ההיפך.
יעזור השי''ת, שנזכה לקיים מצוה זו כראוי, ונזכה בזכותה לכל
הברכות, ובמהרה יקויים בנו הכתוב (ישעיה א, כז) ציון במשפט
תפדה ושביה בצדקה.
[ טיב הקהילה - במדבר - תשע"ד ]
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
