בפרשת חוקת במעשה פרה ישנם כמה עבודות והלכות שנעשים ונאמרו בפרה:

א. שחיטה, כמו שכתוב: ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו.

ב. קבלת הדם והזאת הדם, כמו שכתוב: ולקח (מולקח לומדים גם קבלת הדם) אלעזר הכהן מדמה באצבעו, והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים.

ג. שריפת הפרה, כמו שכתוב: ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף.

ד. השלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת לתוך שריפת הפרה, כמו כתוב: ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה.

ה. כבוס בגדים עץ ארז ואזוב ושני תולעת לתוך שריפת הפרה, כמו שכתוב: וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב.

ו. כבוס בגדים לשורף את הפרה, כמו שכתוב: והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב.

(ישנם עוד הלכות בהמשך שלא קשורות לנקודות שנעמוד עליהם.

הגמ' ביומא דף מב: ודף מג. דורשת את הפסוקים, נעמוד כאן על כמה מהדרשות ונבאר אותם.

הגמרא שואלת מדוע כתוב כהן בפסוק "ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת", הרי אנו יודעים שמדובר בכהן, שהרי כתוב שקבלת וזריקת הדם היתה ע"י כהן, וכל הפסוקים המשך לפסוק הזה ומדברים על הכהן שמוזכר לעיל, מתרצת הגמ': לדעת שמואל (שמוזכר בסוגיא קודם שסובר שקבלת הדם וזריקתו ושריפת הפרה נעשים דוקא ע"י אלעזר שהיה סגן כהן גדול) הפסוק משמיע שאפילו כהן הדיוט יכול לזרוק את  עץ ארז ואזוב ושני תולעת לשריפה, ולרב (שסובר שקבלת הדם וזריקתו ושריפת הפרה נעשים גם ע"י כהן הדיוט) החידוש הוא שהייתי אומר כיון שהזריקה לאש לאו גופה דפרה נינהו (= לא גוף הפרה, המעשה לא נעשה בפרה עצמה) לא ליבעי כהן (= לא יצטרכו שיעשה בכהן) קא משמע לן.

הגמ' שואלת על הפסוק הבא שכתוב: "וכבס בגדיו הכהן", למה צריך לכתוב כהן הרי אנו יודעים שמדובר בכהן כמו בפסוקים הקודמים, מתרצת הגמ' שהפסוק בא להשמיע שצריך לבישת בגדי כהונה במעשה הפרה.

וקשה: הרי הפסוק וכבס בגדיו הכהן מדובר על המשליך את עץ ארז ואזוב ושני תולעת לתוך שריפת הפרה, ואולי דוקא בהשלכה צריך בגדי כהונה מי אמר שצריך בגדי כהונה בשאר העבודות?

ופשוט שהתירוץ הוא מק"ו ומה ההשלכה לאש שלא גופא דפרה נינהו (= לא גוף הפרה, המעשה לא נעשה בפרה עצמה) צריך בגדי כהונה ק"ו בשאר עבודות שנעשים בפרה עצמה שיצטרכו בגדי כהונה, כמו שמובאת סברה זאת קודם.

בספרי על הפסוק "וכבס בגדיו הכהן ורחץ את בשרו במים" בא הכתוב ולימד על המשליך את האזוב שמטמא בגדים: "והשורף אותה יכבס בגדיו" בא הכתוב ולימד על השורף את הפרה שמטמא בגדים, הא עד שלא יאמר יש לי בדין, אם המשליך האזוב מטמא את בגדיו (אע"פ שלא מתעסק עם גוף הפרה), השורף את הפרה (שמתעסק בגוף הפרה) לא יטמא את בגדיו? אם זכיתי מן הדין מה ת"ל והשורף אותה? בא הכתוב ולימד על העוסקים בפרה מתחילה ועד סוף שיהו טעונים כביסת בגדים ורחיצת גוף והערב שמש".

לפי הספרי יוצא שמה שכתוב "וכבס בגדיו הכהן ורחץ את בשרו במים", מדובר רק על משליך, ומנין לומדים לשאר עבודות, שחיטה, קבלה, זריקת הדם, שצריך כיבוס בגדים, מהפסוק המיותר שנאמר בקשר לשורף בגדים "והשרף אתה יכבס בגדיו", שהרי פסוק זה מיותר כיון שיש ק"ו אם אם המשליך האזוב מטמא את בגדיו (אע"פ שלא מתעסק עם גוף הפרה), השורף את הפרה (שמתעסק בגוף הפרה) לא יטמא את בגדיו?

וצ"ע מדוע צריך פסוק מיותר ללמד על שאר עבודות שצריך כיבוס בגדים, הרי יש ק"ו ממשליך כמו שהבאנו לעיל שלומדים חיוב ללבוש בגדי כהונה בכל העבודות ממשליך בק"ו, ומה ההשלכה לאש שלא גופא דפרה נינהו (= לא גוף הפרה, המעשה לא נעשה בפרה עצמה) צריך בגדי כהונה ק"ו בשאר עבודות שנעשים בפרה עצמה שיצטרכו בגדי כהונה.

והביאור הוא: שיש חילוק בין חיוב לבישת בגדי כהונה לחיוב כיבוס, בלבישת בגדי כהונה יש ק"ו ממשליך לחייב בשאר עבודות כדלעיל, אבל חיוב כיבוס בגדים א"א ללמוד ממשליך, כיון שהייתי אומר שחיוב כיבוס בגדים נאמר דוקא בעבודות שקשורות לשריפת הפרה אדומה, מי שמתעסק בשריפת הפרה נטמא וצריך כיבוס בגדים (= טבילת בגדים במקוה), כיון ששאר העבודות לא מיוחדות דוקא לפרה אדומה, בכל הקורבנות יש שחיטה, קבלת הדם, וזריקה, ובכל הקורבנות עבודת אלה לא מטמאות, ולכן גם בפרה הם לא מטמאות, אבל עבודות שקשורות בשריפת הפרה שהם מיוחדות דוקא למצות פרה אדומה מטמאות, כמו שמצינו במזה את אפר הפרה שנטמא וצריך כיבוס בגדים. אבל לעניין חיוב בגדי כהונה אין סברה לומר שדוקא עבודות שקשורות בפרה אדומה יצטרכו בגדי כהונה, כיון שאם אתה בא כבר לחייב בגדי כהונה בפרה אדומה אע"פ שמעשיה בחוץ ולא בבית המקדש, מסתבר הפוך שעבודות שנעשים בגוף הפרה, שחיטה, קבלת הדם, זריקה, שריפת הפרה צריכים בגדי כהונה כמו בכל הקורבנות, ועבודות שאינם נעשים בגוף הפרה לא יצטרכו בגדי כהונה, ואם התורה מחייבת במשליך שלא מגוף הפרה, ק"ו בעבודות שהם מגוף הפרה.

לכן לומד הספרי חיוב כיבוס בגדים לשאר עבודות, מפסוק מיותר, שנאמר בקשר לשורף בגדים "והשרף אתה יכבס בגדיו", שהרי פסוק זה מיותר כיון שיש ק"ו אם אם המשליך האזוב מטמא את בגדיו (אע"פ שלא מתעסק עם גוף הפרה), השורף את הפרה (שמתעסק בגוף הפרה) לא יטמא את בגדיו?