מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת אחרי מות

ויקרא טז,ח: וְנָתַן אַהֲרֹן עַל-שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם, גֹּרָלוֹת--גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה, וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל: מה משמעות 'עזאזל'? רש"ר הירש: "עזאזל הוא עז -אזל – בעל אופי עקשן ותקיף (עז) שהלך ללא עתיד (אזל) ... עזאזל מייצג את כוח החושים שעושים ממנו עניין של עיקרון, וה' לא נתן לו כל מקום בייעוד האדם  ... בפני כולנו ניצבת ההכרעה בין ה' לבין העזאזל ... ההכרעה ל'עזאזל' אינה ראויה לאדם, אלא רק משום שהיה בידו להכריע באותה שעה לעמוד בנאמנותו לה' ... כוח החושים ניתן לאדם ... על מנת שהאדם ימשול בו וינהיג אותו ... 'יעמד חי לכפר עליו' (פסוק י') – השעיר לעזאזל צריך לחיות רק עד שהכפרה תושלם על ידי וידוי דברים וייקבע ייעודו להשתלח המדברה".

טז,ל: כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם: מִכֹּל, חַטֹּאתֵיכֶם: מדוע צריך גם כפרה וגם טהרה? רש"ר הירש: "יום הכיפורים פותח שער לעתיד חדש משתי בחינות: הוא מביא כפרה – הגנה בחיים החיצוניים, והוא מביא טהרה – התעוררות מחודשת של הנפש הטהורה ... איסור המלאכה ... איסור מלאכה מסמל וידוי המקביל לכפרה ... עינוי מאידך מסמל וידוי המקביל לטהרה – הפקרנו עצמנו לפיתויים של הנאות גשמיות ... כך איבדנו את הטהרה של קיומנו הגופני ... העינוי נתפס כאן כהרחבה של השביתה (ממלאכה) ... לא רק לחדול מליצור אלא גם לחדול מלהיות".

יח,ד: אֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת-חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ, לָלֶכֶת בָּהֶם: מה משמעות משפט – תעשו, מול חוקות - תשמרו? רש"ר הירש: "משפטים וחוקים משפיעים זה על זה ... חוקות ... הם כללים המוטלים מבחוץ המתייחסים אל המותר והאסור ... המשפטים נמצאים בתחום היחסים החברתיים של אנשים ודברים, הרי הם נתפסים בנקל על ידי השכל האנושי". מכאן שמשפט – תעשו, כי כך אתם מבינים, החוקות גם תעשו – אפילו אינכם מבינים - תשמרו ותעשו.

יח,ו: לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה: מדוע אסור 'גילוי עריות'? רש"ר הירש: "החזק ביותר מכל קשרי האהבה – קשר הנישואין – צריך לנבוע רק מתוך הנישואין עצמם ... במקום שבו לבבות שני אנשים כבר קשורים זה לזה באהבת הורה וילד, אח ואחות או שאר קשרים משפחתיים ... שם יוכלו הנישואין להוסיף רק מעט אהבה. האהבה הייתה שם לפני כן ... אחותו של אדם אינה יכולה להיעשות לאשתו מבלי שתחדל להיות אחותו ... הרי שקשר אישות עם קרובה כזו (אם, אחות, דודה) לא יהיה אלא גילוי עריות".

יח,כה: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ, וָאֶפְקֹד עֲו‍ֹנָהּ עָלֶיהָ; וַתָּקִא הָאָרֶץ, אֶת-יֹשְׁבֶיהָ: מה הקשר בין חטא לאדמת הארץ? רש"ר הירש: "הארץ היא 'אדמה' הרי היא מקוללת מחמת האדם (בראשית ג,יז: אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה) ... ה' ייסד קשר הדוק הרבה יותר בין ישראל לארצו, שכן שניהם נבחרו להיות כלי מלאכה ללידתו המוסרית המחודשת של המין האנושי ... כל עוד החטא הוא נחלת יחידים ... יאבדו היחידים החוטאים מן החברה על ידי גזר דין בית דין של מעלה או של מטה ... אך אם חטא ועוון הופכים להיות הכלל ... הרי שהחברה שנעשתה מנוגדת בתכלית לתורת ה' – נעשית גם לניגודה הגמור של האדמה, שהיא קודש לתורה. וכדרך שכל גוף חי ידחה יסוד שאינו ראוי לו עוד, כך האדמה 'תקיא' את יושביה".

שבת שלום, שבת של כפרה וטהרה, חוק ומשפט, אהבה וזוגיות בין אדם לאשתו ובינו לבין ארצו, שבת בה יוחזרו בכוח או ביותר כוח - כל החטופים, אורן.