וזאת תורת האמת [?].....
נכתב על ידי משה אהרון, 28/3/2024
בס"ד.
וזאת תורת האמת
---------------------------------
מי המבקש ללמוד או להתעסק בתורת הקורבנות חייב הוא לשוות לנגד עיניו
שני מקראות אלו כאחד :
האחד מהנביא ירמיה:
ירמיהו ז, כב
כִּ֠י לֹֽא־דִבַּ֤רְתִּי אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ וְלֹ֣א צִוִּיתִ֔ים בְּי֛וֹם (הוציא) [הוֹצִיאִ֥י] אוֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־דִּבְרֵ֥י עוֹלָ֖ה וָזָֽבַח׃
והמקרא הנוסף מפרשתינו - פרשת צו
זֹאת הַתּוֹרָה, לָעֹלָה לַמִּנְחָה, וְלַחַטָּאת, וְלָאָשָׁם; וְלַמִּלּוּאִים--וּלְזֶבַח, הַשְּׁלָמִים. לח אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינָי: בְּיוֹם צַוֺּתוֹ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהַקְרִיב אֶת-קָרְבְּנֵיהֶם לַיהוָה--בְּמִדְבַּר סִינָי.
מה יש בשני מקראות אלו, שיש ללומדן יחדיו בכריכה אחת
המקרא בירמיה הוא אבן יסוד בדיעבד של כל תורת הקורבנות .
יש כאן לכאורה , גילוי מרעיש שמפי הגבורה יש לכאורה הכחשה של ציווי לעניין הקורבנות . אמרנו לכאורה אך אין הדברים כן לאשורם
צריך לדקדק במקרא זה .
הוא מתייחס ליום יציאת מצרים ומשקף נאמנה את עמדת המוצא של הקב"ה לכל תורת הקורבנות בכלל .
והוא מדגיש כי לכתחילה כחלק מיציאת מצרים מבחינת הקב"ה לא היה בכלל עניין של קורבנות וודאי לא בדרגה של :"תורה".
ובכל זאת כן ראינו ציווי ביום יציאת מצריים על "זבח" - זבח חג הפסח הקרוי "קורבן פסח" הנה כי כן שחור על גבי לבן
הקב"ה מצהיר כי לא ציווה על עולה וזבח .
אלא רק על זבח. [שהוא מאכל לבני אדם]
אותו שאמור להיות מאכולת לבני אדם [למשפחה] ולא כ"עולה" הנשרפת - כמאכולת לאש.
עתה נשוב למקרא השני שבפרשת השבוע:
והנה משראה הקב"ה שהעם איננו משכיל להיגמל מפולחן הקורבנות עניין שבו דן הקב"ה עם משה בסיני. נאות הקב"ה לצוות על תורת הקורבנות. והכל אך לטווח ביניים מידי.
אך לתקופת המדבר .
בתקווה, שבארץ ישראל אוליי סוף סוף יימנע מנהדג נפסד זה.
לכן הדגש במקרא שבפרשה כי הציווי ניתן אך לתקופת המדבר לאמור :
לְהַקְרִיב אֶת-קָרְבְּנֵיהֶם לַיהוָה--בְּמִדְבַּר סִינָי.
לא. אסור להתבלבל.
לא הציווי מתייחס למדבר סיני אלא
חובת הציווי היא אך למדבר כאמור .
שהרי הקדימה התורה לעניין הציווי שניתן בהר סיני וזה ברור שהציווי ניתן במדבר סיני .
כך שלצורך זה, לא מקום לחזור על כך.
הנה כי כן, לכתחילה, תורת הקורבנות ניתנה אך לתקופת ביניים [תקופת גמילה] במדבר . המשכה היה תלוי אך בעם ישראל ומשהעם לא השכיל להתפקח ולהיגמל נמשכה האינרציה הנפסדת הלזו, עד כי לבסוף משהעם המשיך להיסחף בתורה נפסדת זו ועד כדי קורבנות אדם למולך[בתקופת הנביא ירמיה].
נאלץ הנביא ירמיה לנסות לחזור לנקודת המוצא ולשוב ולהעמיד דברים על מכונן......
והנה עתה בימינו אלו, כשאור אלוקי רב נערם איך אפשר להמשיך לדבוק בתורה נפסדת זו.
למעשה להמשיך לחטוא לאמת .......
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת, אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
