בדיני ממונות פעמים שהולכים לפי מה שמופיע בתורה, ולפעמים לפי מה שמקובל בציבור.

ברבים ממצות התורה מופיע המושג "קדושה", לא כן בדיני ממונות, אפילו ברכת המצוות כמעט ולא נאמרת ברוב דיני הממונות.

דוגמאות לכך שהולכים לפי מה שמקובל בציבור-

אדם הולך עם ילד לקניות, הילד רוצה ממתק תוך כדי הקניות, לפני התשלום, אין בזה הלכה פסוקה האם מותר לתת לילד ממתק לפני התשלום, זה תלוי במנהג המקום, ואם המנהג לא ידוע-יש לשאול את בעל החנות.

אדם קונה עגבניות, העגבניות מחוברות ביניהם בענפים ירוקים, אסור לאדם לתלוש את הענפים הירוקים אלא אם כן אחת מהעגבניות רקובה, אפילו שרוב האנשים לא משתמשים בענפים הירוקים, היות שכך מקובל לקנות עגבניות, אגב, כאשר תולשים את הענף הירוק העגבניות מתקלקלות יותר מהר.

וכן אדם שרוצה לקניות עגבניות בלי שקית-אם המוכר מסכים-אין בעייה, אם המוכר מתנגד ורוצה שהקונה ישים את העגבניות בתוך שקית-המוכר צודק-אף שזה מיקר מעט את מחיר העגבניות- כי ברוב המקומות מקובל לקנות עגבניות עם שקית.

אדם שקונה חבילת רוגלך או בורקס בקונדיטוריה-אם המוכר רוצה לשים אותם בתוך קופסה-יכול הקונה לומר לו שהוא מעדיף לשים אותם בתוך שקית, שקית כידוע היא הרבה יותר זולה, וזה מאוד מקובל לקנות בשקיות ולא בקרטונים.