"ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ" (בראשית יט, לא)

החשש של בנות לוט הוא תמוה: הרי צוער לא נהפכה, ואף על פי שלוט עזב את צוער עם בנותיו, הרי הן ראו שהיו אנשים בצוער? ואמנם לוט פחד שגם צוער תיהפך, אבל היו צריכות לחפש חתן בצוער בינתיים, ולא לנקוט בצעד מרחיק לכת כל כך של שכיב  עם אביהן.

נראה שהסיבה שבנות לוט לא ראו את אנשי צוער כאופציה לנישואין, היא, שצוער דמתה לסדום ולעמורה בכך שהגברים שם התעניינו רק במשכב זכר.

על חטא זה שבסדום אנחנו למדים מכמה פסוקים בפרשה.

אנשי סדום  הפצירו בלוט: "הוציאם אלינו ונדעה אתם" (בראשית יט, ה), כלומר, במשכב זכר (כפי שפירש  רש"י שם). ולכן הפסוק שם מדגיש "אנשי סדום נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה" - המלים "מנער ועד זקן", שהן לכאורה מיותרות, באות להדגיש שמדובר בזכרים דווקא. הדבר גם נרמז מ"טרם ישכבו". זאת גם הסיבה שאנשי סדום אינם מוכנים לקבל את בנות לוט במקום האורחים.

בכך מוסבר גם כפל הלשון "חתניו לוקחי בנתיו" (יט, יד) - הפסוק בא להדגיש שחתניו לא היו כאנשי סדום האחרים, שהיו רודפים משכב זכר, ואילו "חתניו" היו "לוקחי בנותיו" - אותן בנות שאנשי סדום לא רצו.

אם כן, בנות לוט ידעו שיש עוד אנשים בצוער, אלא לא ראו אותם כחתנים אפשריים, מפני שראו שאנשי צוער, כמו אנשי סדום, אינם מתעניינים אלא במשכב זכר. הבנתן זו רמוזה במה שאמרו: "ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ".

תכונה זו של תושבי סדום ועמורה יכולה לתת תשובה גם לשאלה אחרת: כיצד ה' השחית עיר - או ארץ - שלמה?! אמנם בדור הזה כולם היו רשעים, אבל ייתכן שיהיו להם בעתיד צאצאים כלשהם שראויים לחיות? כך נאמר בבא קמא קיט ע"א לגבי מוסר, שאסור לאבד את ממונו, שמא יהיה לו זרע כשר שייהנה מממונו. וכך אומר רש"י שמות ב, יב, שמשה הרג את המצרי רק אחרי שראה ברוה"ק שאין עתיד לצאת ממנו זרע כשר.

התשובה היא, שכיון שאנשי סדום התעניינו רק במשכב זכר, נמצא שתוך זמן מסוים לא יישארו תושבים בעיר, שהרי לא ייוולדו להם ילדים. על כן יכול היה הקב"ה להרוג אותם בלי לפגוע בצאצאים עתידיים אפשריים.

[אולי זו גם הסיבה שה' הרג את כל האנושות בזמן המבול (חוץ ממשפחת נח) ולא התחשב בזרע צדיקים אפשרי - שהרי אז "השחית כל בשר את דרכו על הארץ", כלומר, עסקו במשכב זכור].

אפשר שהיתה עוד סיבה לכך שבנות לוט שכבו עם אביהן: כל בני משפחת אברהם נשאו נשים מתוך משפחתם - אברהם לקח לאשה את בת אחיו; יצחק לקח את הבת של בן הדוד שלו, בתואל; יעקב לקח לאשה את בנות דודו לבן. כנראה, הולדת בנים מתוך המשפחה היה דבר חשוב מאד. ללוט לא הייתה בת אח להתחתן איתה, ולבנות לוט לא היה דוד לחתן אותן. אולי בגלל זה הן הרשו לעצמן להרות מאביהן.