"אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר. כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה" (פסחים א, א)

בספרות חז"ל ובזוהר הקדוש ישנם מקורות המציגים את החמץ כסמל ליצר הרע. לכן, בפרשנות החסידית למשנה הנ"ל, בדיקת החמץ לאור הנר היא אלגוריה לתהליך רוחני שהאדם צריך לעבור לפני פסח. בדיקת החמץ מסמלת את החיפוש אחר הרוע שבתוך האדם ואת החובה המוטלת עליו לבערו. הנר מסמל את הכוחות החיוביים שבנשמת האדם, את היצר הטוב ואת אור התורה - הכלים שבעזרתם אפשר לבער את החמץ מן הלב.

כשהגיע בחור אחד לבר מצווה, בא לקבל ברכה מהרבי מגור, אמר לו הרב: כתוב במשנה: "אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר", וההסבר הוא כך: "אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר" - ערב שנת הארבעה עשר כלומר בבר מצווה, "בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ" - צריך להוציא את יצר הרע, "לְאוֹר הַנֵּר" - על ידי התורה. והרבי הוסיף ואמר: אבל דע לך בחור יקר שהמשנה ממשיכה ואומרת: "כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ - אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה", כלומר, אם תהיה חכם ולא תכניס את היצר הרע אצלך כלל - לא תצטרך לעבוד כל כך קשה.

הטוב זקוק למסירות נפש. אי אפשר להתעלות, אלא ע"י מלחמה מתמדת עם הקשיים, היצר הרע והתרחקות מהבלי העולם הזה. רק בדרך זו מתגדל ומתפתח הטוב. ההיפך הגמור הוא הרע. די לו לאדם להיסחף בתאוות ליבו, שכן הרע לא זקוק למסירות נפש, הוא נתון בקלות לכל אחד. וכך כתוב בזוהר הקדוש: "הטומאה בחינם היא, והקדושה בשכר".

יסוד מתבאר לנו, גם כאשר מתרבה הרע, הטוב המועט שנגדו עולה עליו וממילא תמיד יש צידוק לקיום העולם. זהו שאמרו חז"ל: "אפילו בשביל צדיק אחד העולם מתקיים". ויש כאן מוסר השכל: כל אדם העומד בפני התחלת דבר גדול בחייו, אם יסתכל על כל הקשיים העומדים לפניו, יתייאש וישאל את עצמו, כיצד אוכל להתגבר על כל כך הרבה קשיים? כאן מלמדת אותנו התורה: שכדי לברוא טוב, יש לדבוק ולהאמין בטוב ולהתעלם מהרע.

הרב יצחק רקובסקי , מהחוברת: 5 דקות תורה ביום , מהאתר: "דעת - לימודי יהדות ורוח" - http://www.daat.ac.il/