ליל הסדר נקרא כך בשל שיש בו סדר, שיש סימנים של השלבים בעריכת סדר הלילה הזה – הוא מסודר בעריכתו. ויותר מזה, יש חשיבות גדולה מאוד לסדר, שאם שתה ארבע כוסות שלא כסדר לא יצא: 'צריך לשתות ארבע כוסות על הסדר, ואם שתאן זה אחר זה שלא כסדר לא יצא' (שו"ע או"ח סימן תעב סעיף ח) [אמנם יש מחלוקת האם הכוונה אם שתה מבלי לקרוא מההגדה אז לא יצא, אבל אם קרא ביניהם מההגדה אז יצא גם אם לא שתה כסדר שקבעו חז"ל, או שצריך לשתות דווקא על הסדר ממש – ראה שם במשנ"ב]. ראיתי שמביאים מהחסידות שליל הסדר מרמז שאף בניסים (כמו ניסי יציאת מצרים) יש סדר, כמובא בשפ"א: 'וכן אמר אא"ז מו"ר זצלה"ה על שנקרא ליל פסח סדר להראות כי לבנ"י יש סדר מסודר גם לנסים שאינו עפ"י מקרה כו'' (שפת אמת, "ויקרא" פסח,א). נראה שבליל הסדר קוראים את ההגדה שבה סיפור יציאת מצרים ובזה מקימים את המצווה של לספר ביציאת מצרים ('היא שצונו לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר מניסן, בתחלת הלילה, כפי צחות לשון המספר' וכו' [ספר המצוות, עשה קנז]), וזהו עיקרו של הערב (ובתוכו גם עושים את מצוות המצה וההלל וארבע כוסות), ולכן נראה שנקרא ליל הסדר ע"ש ההגדה של פסח שהיא מביאה את הסדר של ההיסטוריה שלנו, וכן הסדר בעולם הוא שקודם מתחיל רע ואח"כ עובר לטוב, כמו שאומרים חז"ל: 'מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה' (משנה פסחים י,ד). שזהו הסדר של התנהלות העולם שמתחיל בגנות: 'מאי בגנות? רב אמר: מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו, ושמואל אמר: עבדים היינו' (פסחים קטז,א), ואנו נוהגים להזכיר את שני הדברים כגנות: 'וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח. כיצד? מתחיל ומספר שבתחלה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועין אחר ההבל ורודפין אחר עבודת אלילים. ומסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מהאומות וקרבנו ליחודו. וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ובנפלאות שנעשו לנו ובחירותנו' (רמב"ם חמץ ומצה ז,ד). כך שמספר שהינו בתחילה עבדים ואח"כ יצאנו לחירות – שזהו הסדר בעולם, שקודם בא הרע ואח"כ הטוב (כעין שהיממה מתחילה בלילה ואח"כ יום); כך גם בדומה ברוחני קודם מתגלה הרע ואח"כ הטוב (וכן יצה"ר באדם ניתן בו מלידתו ואילו יצה"ט רק בגיל 13: ' ... שלוש עשרה שנה גדול יצר הרע מיצר טוב. ממעי אמו של אדם היה גדל ובא עמו ... לאחר י"ג שנה נולד יצר טוב' וכו' [אבות דר"נ, טז]), שהרוחני והגשמי דומים וזהו סדר העולם; ובזה גם מספרים את ההיסטוריה שלנו – לכן זהו הסדר שלנו ושל התנהלות העולם. לכן נקרא ליל הסדר שבו אנו מספרים על הסדר שבעולם. עוד נראה שכל סיפור ליל הסדר מראה על התגלות ה' בעולם, שבזה אנו מספרים שה' הוא האלקים והוא מושל ומנהיג את העולם (ובפרט בעשרת המכות שהם מלמדים על מציאות ה' השגחתו ויכולתו הבלתי מוגבלת [ראה ב'לזמן הזה' ניסן 'דצ"ך עד"ש באח"ב' למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א]). דבר זה מראה שה' הוא שמסובב את ההיסטוריה והמציאות בעולם, הוא מסדר את התנהלות העולם ובלעדיו לא היה העולם יכול להתקיים, אלא היה נשמד ע"י אכילתו של האחד את השני. כך מצרים שיעבדו אותנו וניסו לחסלנו ואלמלי הקב"ה הינו נשמדים, וכך זה גם בכל המציאות העולמית. מלכות ה' היא כעין מלכות בארץ: 'רבי חנינא סגן הכהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו' (אבות ג,ב), כמו שמלכות הארץ משליטה סדר בעולם שלא יאכל איש את רעהו, כך גם הקב"ה משגיח בעולם שיתנהל כמו שצריך שלא יאכל איש את רעהו עד השמדת העולם; לכן בלילה הזה מתגלה שיש סדר בעולם – יש מנהיג לעולם שמסדרו, ולכן זהו ליל הסדר, לילה שבו מתגלה מנהיג הסדר בעולם. עוד נראה שבליל הסדר אנו מתחברים לגאולת מצרים ומשפיעים בכך לגאולתנו – לקירוב הגאולה, שהיא (הגאולה) מתקדמת כל הזמן להגשמתה, שכל הזמן העולם נתקן עוד ועוד עד הגאולה השלמה, שזהו הסדר שהעולם מתנהל לפיו – התקדמות עד הגאולה השלמה שהעולם כולו יהיה מתוקן. לכן בלילה הזה יש כח גדול של השפעה לסדר האמיתי בעולם – הסדר לתיקון עולם, השפעה לגאולה שלמה. אולי בדומה, בליל הסדר אנו מציינים את עזיבת הטומאה וחזרה לה' שנעשה בלילה זה בגאולה ממצרים, כמו שאנו אומרים: 'מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁיו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ' וכו', שזהו הסדר בעולם, שהיה בתחילה את חטא עץ הדעת ומאז אנו מתקנים את העולם, שהעולם הולך וניתקן, שזהו הסדר האמיתי של התנהלות העולם. (ובנוסף זה גם משפיע על כל התהליכים שהעולם עובר [מסדר את ההיסטוריה], שה' מסדר את גלגולי העולם כך שהעולם יתוקן ע"י התהליכים שנעשים בעולם במשך הזמן). אולי אפשר שהלילה הזה נקרא ע"ש המעשים שעושים כדי שהילדים ישאלו, כמו שההגדה נקראת ע"ש "והגדת לבניך" (אבודרהם), כך גם אולי הלילה נקרא ליל הסדר ע"ש שעושים בו סדר שונה מהסדר הרגיל כדי שהילדים ישאלו: 'וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע כך וכך היה. וכיצד משנה? מחלק להם קליות ואגוזים, ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו, וחוטפין מצה זה מיד זה וכיוצא בדברים האלו' (רמב"ם הל' חמץ ומצה ז,ג). (וכן בשו"ע: 'מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים כדי שיראו שינוי וישאלו' [שו"ע או"ח סימן תעב סעיף טז]. 'מוזגין לו מיד כוס שני כדי שישאלו התינוקות למה שותים כוס שני קודם סעודה' [שו"ע סימן תעג סעיף ז]).