הרמת כבוד האדם [או- תחיית המתים גם היום]
נכתב על ידי izik28, 31/3/2023
בסד
ד"ת להפטרת חג הפסח ושבת חול המועד
הרמת כבוד האדם או [ תחיית המתים גם היום]
---------------------------------------------------------
בהפטרת חג הפסח אנו קואים על כניסת בני ישראל לארץ הבחירה לאחר שכל הדור שנולדו במדבר עברו ברית מילה , כברכת יהושע ," ויאמר ה" אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה", מפרש הרלבג , "היום גלותי". הסירותי מעליכם חרפת מצרים ירצה לפי מה שאחשוב בחרפת מצרים אמונותיהם הנפסדות כי ענין הפסח היה מביא ישראל להעתיק מהאמונות ההם כמו שביארנו בפרשת בא ואמנם אמר זה כי עד עתה סרה זאת המצוה מהם לסבה שזכרנו ולזה סמך לזה שכבר עשו שם את הפסח בי"ד יום לחדש ואפשר שיהא הרצון בזה ההמשך לתאות המשגל כי המצרים היו פרוצים בעריות כמו שאמר בתורה בפרשת העריות כמעשה ארץ מצרים וגו' ולפי שהמילה מכוונת להחליש כח זה האבר הוא מבואר שבענין המילה תסור מעליהם חרפת מצרים ויהיו יותר גדורים בענין המשגל ואפשר שנאמר עוד שהרצון בזה שכבר הסיר מהם חרפת מצרים שהיו אומרים כי ברעה הוציאם להרוג אותם ולכלותם לא להנחילם הארץ והנה בהיותם מתאחרים במדבר ארבעים שנה היתה להם זאת החרפה ואולם עתה ייעד אותם שכבר ירשו את הארץ אחר שכבר קיימו זאת המצוה ותסור מעליהם זאת החרפה והביאור הראשון הוא הנראה יותר ואם לא מצאנוהו לאחד מן הקודמים אשר הגיעו אלינו דבריהם:" המלבים מחזק גם הוא ומסביר," היום גלותי". כי מה שנתרשלו במצות מילה היה מצד כי עוד לא הטהרו מגלולי מצרים, ששם היו ערלים, כמ"ש (לעיל ה) בדרך בצאתם ממצרים, ו"היום גלותי"
חרפה זו מעליכם, והערלה היתה חרפה כמ"ש (בראשית לד, יד) לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו, ור"ל שנחלתם חרפה זו ממצרים:".
העם המצרי ידוע בדרכיו הנלזות והפרוצות , בני ישראל לא הלכו בדרכם ושמרו על נפשם מכל מה שיכלו להימנע ממנו בהקשר לתרבות המצרים, הם לא שינו את שפתם , לא היו פרוצים בעריות , שמרו שבת ומצוות כמה שיכלו , הם התדלו להרגיש יהודים , ברית המילה היא אות ברית בגופנו הגברים , רית ה" על ברית המילה אפשר ללמוד מאברהם אבינו שמל את עצמו בע"ה בגיל 99 ,על ברית המילה אפשר לכתוב הרבה .. הפטרת שבת חוהמ עוסקת בנושא מרגש [אותי ] במיוחד , חזון הצמאות היבשות
ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני ה" .
המלבים מפרש, "ונתתי עליכם גידים" שלא כדרך יצירת הולד וכדרך התחייה לעתיד, שתחלה עור ובשר וגידים ועצמות, וכאן שהעצמות עדין קיימים והיה בהיפך תחילה גידים על העצמות ואח"כ בשר, ואח"כ עור, ואז "ונתתי בכם רוח" היא הנשמה העליונה שבאה אח"כ על הגוף הנבנה והוא הרוח שהיה בו מקודם וצרור בצרור החיים "וחייתם" שהיא התחייה הגמורה:" , הקב"ה ברחמיו יחייה את בית ישראל שנפטרו לבית עולמם , במין תהליך הפוך , קודם הגידים ואח"כ שאר אברי האדם , תווך כדי הוא יפח בהם רוח חיים ואז הם ידעו את ה" וטובו הגדול שהחייה אותם , ברית המילה הייתה מין סוג של תחיית המתים , נכון עם ישראל היה חי וקיים אז אך הוא הרגיש מושפל משהו , חסרה לו ברית ה," היא ברית המילה , היא אותה רוח שה" יפיח בעצמות היבשות , אדם יהודי שחלליה לא מל את עצמו מרגיש כמו חי מת , כלומר הוא חי אך חסרה בו רוח ה" רוח של קדושת יהודי , דורות של יהודים מסרו את עצמם על מצווה זו שלמעשה מקשרת אותנו לכל תריג המצוות של העם היהודי , ברית המילה היא המשך לכל תחיית האדם שבא לידי ביטוי בנישואים והולדת דור ישרים מבורך , לעיתים כמו הליכת בני ישראל במדבר הדבר נמשך זמן רב שלא מרצון , בני ישראל בהליכתם המדבר שמרו על מצוות ה" ולמרות מעידות פה ושם שמרו כל כבודם מלבד העובדה שלא היו מולים ומדוע בעצם? המדרש מפרש," מצוות מילה וקרבן פסח : בנוגע למצות מילה – הרי בהיותם במדבר לא מלו בני ישראל את עצמם ,כנאמר בפ"ס ,
" כל העם הילודים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו " מלבד שבט לוי שמלו את בניהם , כמו
שכתוב ואף שהטעם שלא מלו הוא " משום דלא נשיב להו רוח צפונית . . דלא נִבדור
ענני הכבוד" , והיינו, שהיה סכנה למול במדבר – מכל מקום , הא גופא שלא היו יכולים למּול , מהוה
הוכחה שאז לא היתה המצוה בתקפה כל כך", ענני הכבוד משולים לחופה הפריסה כענני הכבוד בין בני זוג , או אז הם נכנסים לעולם אחר של קדושה וטהרה , אם הקשר ביניהם גם אם הוא נמשך זמן רב מתבסס על כבוד ההדי וטהרה גמורה, הרי הם מבורכים משמיים ויזכו לכל הברכות הטובות להם זכו בני ישראל ,חג פסח כשר ושמח !
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
