כתוב בפרשת האזינו "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת..."  מכאן לומדים על החובה לכתוב כל אחד ספר תורה.

צריך לברר-

איך לומדים מכאן על כל התורה, הרי פשט הפסוק מתייחס לשירת האזינו בלבד.

מדוע פרשת האזינו נקראת שירה, הרי יש בה נבואות קשות, פורעניות קשות שיבואו על עם ישראל, יתכן שמדובר באחת הפרשות הקשות ביותר.

אפשר לומר, שיש כאן מסר עמוק, שגם כאשר אדם נמצא במצב קשה- עליו לומר שירה להקב"ה.

ומכאן תשובה גם לשאלה הנוספת ששאלנו- אם פרשת האזינו בה מופיעים דברים קשים נקראת שירה- ניתן ללמוד מכאן שכל התורה ראוייה להיקרא שירה, והצווי מתייחס לכל התורה.

השמחה בהכנסת ספר תורה אינה מספיקה, צריך גם ללמוד, וכאשר לומדים-צריך להגיע למסקנת ההלכה, האר"י דורש ש "הלכה" זו אותיות "הכלה", כאשר אדם לומד הלכה- הוא נשוי לתורה, כאשר אדם לא מגיע למסקנת ההלכה- הוא עדיין בפגישות, לא נקרא שהוא נשוי לתורה.

מה שמופיע בעיתון  נקרא "חדשות" היות שמה שמופיע בעיתון אתמול- לא מעניין, רק דברים חדשים מענינים, לעומת זאת- דברי תורה תמיד מענינים, ועל כן התורה נקראת ישנה. (כמו תוספות ישנים) להראות שגם דברי תורה ישנים- הם מענינים ומושכים.