פרשנות אונקלוס - פרשת יתרו
פרשנות אונקלוס - פרשת יתרו
שמות יח,טו: כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים:
אונקלוס: למתבע אולפן מן קדם ה'. תה"ת: לדרוש הוראה – תלמוד תורה, מפי
ה'. אונקלוס מבין שדרישת העם היא ללמוד תורה ודרך חיים. גם
יתרו מבין כך ואומר למשה: הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל
הָאֱלֹהִים, וגם כאן אונקלוס מתרגם 'מול האלוהים': תבע אולפן מן קדם ה'.
שמות יט,ה: וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל-הָעַמִּים:
אונקלוס: חביבין. תה"ת: חביבים ואהובים. לפי אונקלוס סגולתנו לפניו
שאותנו ה' אוהב, מעצם פעולתנו להתחבב עליו, לקיים מצוותיו. ה' מבקש שנתחבב עליו, וִהְיִיתֶם
לִי.
שמות יט,יג: לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה
יִיָּרֶה: אונקלוס: אשתדאה ישתדי. תה"ת: השלך יושלך. אונקלוס מתרגם
ירייה = השלכה, כלומר מי שיהין לעלות להר או לנגוע בקצהו – יירגם (סקול ייסקל)
מאבנים שיושלכו עליו, ואם ימשיך לעלות בהר – יושלך ביד ה', כלומר לא יהיה בכוחו
לעשות זאת.
שמות כ,ד (ה): אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל-בָּנִים
עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי: אונקלוס: בנין מרדין.
תה"ת: בנים מורדים, פושעים, שעושים להכעיס. אונקלוס מפרש שעוון האבות לא יפגע
בבנים צדיקים, אלא אם הם ממשיכי דרך אבותם החטאים.
שבת שלום, שבת דרישת ה', חביבות, ציות למצוותיו יתברך, ותיקון דרך
אבותינו, אורן.