לפרשת ויצא :

אנטומיה של גלות ונטישת הארץ

===========================.

כל יהודי הנוטש את הארץ אפילו לצאת ממנה

 הוא בחזקת מי שפוגע : ב"מקום" - ותרתי משמע.

 לפיכך צריך אותו יהודי לפייס את הארץ

 לאסוף מאבני המקום ולהופכם את האבנים

 בחום "מראשותיו" לכלל : 

אבן אחת גדולה  : "מצבה" - 

   כסמל להבטחה.

 כי הוא נוטש, אך הבבחינת:

         "לינת לילה"

  ואשר גם בה מ"ככב" החלום .

 החלום של חיבור שמיים וארץ .

 חלום השיבה.- לארץ מכורה

 ושלבסוף בא יבוא הוא לשוב

             לארץ 

 לבנות מהמצבה

 את בית האלוהים.

משה אהרון