בני בכורי ישראל או קניין הגבהה לפרשת תולדות
נכתב על ידי izik28, 23/11/2022
בסד
ד"ת לפרשת תולדות ולמזמור יא בתהילים א כסלו התשפ"ג
בני בכורי ישראל או קנייין הגבהה
----------------------------------------
בפרשת אנו קוראים על עניין מכירת הבכורה מעשו ליעקוב , כמופיע בפסוקים," וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ. וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר, וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם", שימו לב לפירוש רשי, " ואחרי כן יצא אחיו וגו'" - שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו בדין היה אוחז בו לעכבו יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה צא ולמד משפופרת שפיה קצרה תן בה שתי אבנים זו תחת זו הנכנסת ראשונה תצא אחרונה והנכנסת אחרונה תצא ראשונה נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה ויפטור את רחמה ויטול את הבכורה מן הדין
"בעקב עשו" - סי' שאין זה מספיק לגמור מלכותו עד שזה עומד ונוטלה הימנו
"ויקרא שמו יעקב" - הקב"ה (אמר אתם קריתון לבכורכם שם אף אני אקרא לבני בכורי שם הה"ד ויקרא שמו יעקב) ד"א אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב".
יעקוב הוא לפי הדין הבכור ! כיוון שלפי פירוש רשי הוא נוצר מהטיפה הראשונה , אם כך אין כאן בכלל ענין של מכירת הבכורה כפ"ס," וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד, וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב: "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה, כִּי עָיֵף אָנֹכִי", עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ 'אֱדוֹם'. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: "מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי". וַיֹּאמֶר עֵשָׂו: "הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת, וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה". וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: "הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם", וַיִּשָּׁבַע לוֹ, וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ, וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה", הילקוט שמעוני מפרש," מכרה כיום את בכורתך לי. אמרו: כשהיו יעקב ועשו במעי אמן, אמר לו יעקב לעשו: אחי, שני עולמות לפנינו, העולם הזה ועולם הבא. העולם הזה יש בו אכילה ושתיה ומשא ומתן, לישא אשה ולהוליד בנים ובנות; אבל העולם הבא אין בו כל המדות הללו. רצונך טול אתה העולם הזה ואני אטול העולם הבא? שנאמר: מכרה כיום את בכורתך לי, כאותו היום שהיו בבטן אמם. מיד כפר עשו בתחית המתים, שנאמר: "הנה אנכי הולך למות". אותה שעה נטל עשו חלקו העולם הזה, ויעקב נטל חלקו העולם הבא. וכשבא יעקב מבית לבן וראה לו עשו בנים ובנות עבדים ושפחות, אמר לו: יעקב אחי, לא כך אמרת לי שתטול אתה העולם הבא, ואני אטול העולם הזה? מנין לך כל הממון הזה שתשמח? הרהר עשו בדעתו: ומה העולם הזה שאינו חלקו, נתן לו הקדוש ברוך הוא שכרו; העולם הבא שהוא חלקו, על אחת כמה וכמה! מיד אמר עשו: רצונך בוא ונעשה שותפות, טול אתה חצי העולם הזה וחצי העולם הבא כו'? אמר לו יעקב: בני רכים ואינן יכולין לעמוד ביסורין, שנאמר: "ודפקום יום אחד", על לידת עשו ויעקוב מסביר הכלי יקר, " יתרוצצו הבנים בקרבה וגו'". רציצה זו היה שבעברה על פתח ביהמ"ד של שם ועבר יעקב מפרכס לצאת ועשו מעכב ע"י, ובעברה על פתח ע"ג עשו מפרכס לצאת ויעקב מעכב על ידו, והיא סברה שאין הדבר כן אלא ולד אחד בבטנה ורוצה לצאת בין לפתחי בתי מדרשות בין לפתח ע"ג וא"כ ח"ו שמא שתי רשויות יש, לפיכך אמרה למה זה אנכי כי כמוני כשאר נשים עובדי ע"ג ומה יתרון יש לי עליהם אם ח"ו שתי רשויות יש, לפיכך ותלך לדרוש את ה' ר"ל לדרוש אחר מציאת ה' ממש מהו."
על אופיו של עשו ואי התאמתו להיות בכור אפשר ללמוד [למעשה הוא לא כזה , הוא אומנם יצא בכור מבטן רבקה ,אך למעשה יעקוב הוא הבכור כיוון שהוא נוצר מטיפה ראשונה כפירוש רשי ] מדברי ר " אבהו: יצא עשו לשדה בן חמש עשרה ובא על נערה מאורסה ושפך דמים … כיון שעשה כן, נסתלק אברהם. למה? אמר הקב"ה: אמרתי "ואתה תבא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה" (בראשית טו טו) – איזה שיבה טובה זו שיהיה אברהם עומד ורואה בן בנו מגלה עריות ושופך דמים? לפיכך, מיד שעשה נסתלק אברהם.
יעקב היה יושב ומבשל עדשים. בא עשו ואמר לו: מה ראית להיות יושב ומבשל עדשים? ואמר לו: מפני שמת זקני ואני יושב ומתאבל ומצטער, כדי שיהא יודע היאך נצטערתי עליו וכשיחיו המתים לעתיד לבוא יהא אוהבי. אמר לו: שוטה! כך אתה סובר משאדם מת וכלה בקבר שעתיד לחיות? והוא (עשו) כפר בתחיית המתים: "הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה" (בראשית כה לב). אמר לו: ועוד, הבכורה שאתה סבור יש בה כלום, תן לי קערה אחת מן העדשים האלו ואני נותנה לך. "ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים", "ויבז עשו את הבכורה" (בראשית כה לד).".
יעקוב " קנה " את הבכורה מעשיו בשבועה,שלא יהיה לעשו פתחון פה להתחרט עליה , הבכורים עתידים לעבוד במקדש שיבנה בקרוב , עשיו לפי אופיו למרות היותו יהודי או עברי לא מתאים לעבודה זו , יעקוב שהיה לומד תורה כן מתאים ,וגם מהסיבה שהוא לא למד לדרכי אחיו התאום , על עניין חשיבות הדיבור כבעניין הבכורה אפשר ללמוד מתהילים יא על הפ"ס, " כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר לירות במו אפל לישרי לב" רבי מנחם המאירי מסביר , "הנה הרשעים שביניכם היו בוגדים בי , ודורכים קשת לשונם , וחִצי דבתם כוננו על יתר הקשת לירות במו אופל - רוצה לומר: בחשאי ובבגידה. לישרי לב - רוצה לומר: למי שהוא ישר לב ואין בו עון. או קרא רכילותם וגַלּוֹתָם אותו אל שאול 'דריכת קשת' ו'כוננות חץ על יתר' , כי הם הגורמים והמביאים לכך."
מכירת הבכורה הייתה ע"י שבועת עשו ליעקוב שהיא כקנין כהסבר הראשונים, אם כן כיצד יעקב קנה את הבכורה (שמשמעותה בעיקר לעניין הירושה אחר פטירת האב), הרי האבא יצחק חי עדיין וזה "דבר שלא בא לעולם"?
המדרש מתרץ: שלפני מתן תורה היה ניתן למכור דבר שלא בא לעולם, אבל לאחר מתן תורה כבר לא ניתן ולכן מדגיש יעקב "מכרה כיום".
קצות החושן מתרץ כך: אי אפשר למכור בכורה אבל אפשר לסלק את עצמו מהבכורה וזה מה שעשה עשו הרשע כדבריו "ולמה זה לי בכורה?'.'
האור החיים אומר: במכירה לא ניתן להעביר בכורה אבל בשבועה אפשר, ולכן נשבע עשו ליעקב, שנאמר "וישבע לו על הדבר הזה".]
העניין אצל יעקב לקנות את הבכורה היה בשביל עבודת הקורבנות שהייתה שייכת לבכורים בלבד (ורק בהמשך ניתנה לכהנים), ועשו היה מקריב בבמה וכאשר רצה יעקב להקריב קורבן לה' היה נדרש להביאו לעשו וזה הרשע היה מקריבו עבור יעקב… ולכן יעקב רצה להקריב בעצמו ולכן מסר נפשו על הבכורה.
על פי הפנימיות, יעקב הוא הבכור האמיתי, כמשל המובא ברש"י, שיעקב היה ראשון ליצירה, כמשל השפופרת שטיפה שנכנסת לתוכה ראשונה יוצאת אחרונה, ולכן יעקב רצה את הבכורה, לגלות את השורש הפנימי גם במציאות הגלויה."
ויש כאן אולי חידוש , מכירת הבכורה נעשתה כאמור ע"י מכירת נזיד עדשים , הם מן הסתם שווים למעלה מפרוטה בה אישה מתקדשת , ואם נתעמק בכתוב נראה את הפ"ס, "ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה" ,שימו לב לפירוש הספורנו " יעקב נתן לעשו" לקנות בקנין חליפין בנזיד או בכלי אשר בו הנזיד על דרך שלף איש נעלו ונתן לרעהו:" , כשאדם אוכל תבשיל[ ומברך עליו קודם] הוא לוקח את הכף ,מעמיס עליה מהתבשיל ואוכל , עצם הרמת התבשיל של עשיו והאכילה היא כפעולת קניין , עליה מוסבר ," במשפט העברי, קניין הגבהה הוא קניין, ההופך אדם לבעלים של חפץ מסוים. קניין הגבהה תקף בכל המיטלטלין אך לא בקרקעות, בעבדים, ובעציץ נקוב[1], על אף שמבחינה מציאותית ניתנים להגבהה, אין ההגבהה קונה בהם.
קניין הגבהה בדומה לקנין משיכה, מורה על הכנסת החפץ לרשותו."
אם כך עצם פעולת אכילת עשיו את הנזיד הרי היא כקנין הגבהה בה הוא מאשר את מכירת הבכורה שוב למרות שיעקוב הוא הבכור ולמעשה אין כאן מכירה כלל.. ומכאן שמכירת הברכות וכל מעשה רבקה הרי הוא תקין לגמרי .. כדי לחזק דבר זה נראה את אישור הקב"ה ליעקוב על מכירת הבכורה" הרב דוד ברוורמן מסביר , "ויוותר יעקב לבדו, ויאבק איש עמו עד עלות השחר. וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו, ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו... ויאמר: לא אשלחך כי אם ברכתני... ויאמר: לא יעקב יאמר עוד שמך, כי אם ישראל, כי שׂרית עם אלוקים ועם אנשים – ותוכל " (בראשית ל"ב, כ"ד-כ"ח).
"לא אשלחך כי אם ברכתני" יש להתבונן וכי זקוק בכיר האבות- יעקב אבינו, לברכה משרו של עשיו? וכי לא די לו בברכות שברכו אביו?! ע"כ מיישב רש"י: "ברכתני" - הודה לי על הברכות שברכני אבי שעשו מערער עליהם". כלומר לא לברכות זקוק יעקב כי אם לביטול 'הערעור' מצדו של עשיו על ברכות אביו. מה א"כ משמעותו של ה'ערעור', ומהי משמעותה של ההודאה? ומדוע דווקא במעמד זה הוחלף שמו של יעקב לישראל?
רש"י מבאר: - "לא יעקב" - לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה כי אם בשׂררה וגִלוי פנים!" כלומר בעקבות ניצחון יעקב אבינו את המלאך, מכיר עשיו שהברכות לא באו במרמה כי אם באמת וביושר. אך מוסיף רש"י שהודאה זו לא הגיעה בקלות, גם עליה התרחש מאבק. המלאך מבקש מיעקב שההודאה לא תתרחש כאן במקום אלא בעתיד וז"ל:"
במסכת קידושין ישנה סוגיה ," נתן הוא ואמרה היא " ,באתר הידברות מוסבר, "אם האדם נתן הטבעת או כל חפץ שווה פרוטה ליד האשה, והאשה היא שאמרה, יש כאן ספק קידושין וחיישינן מדרבנן.[אפילו אם לא היה מדבר עמה על עסקי קידושיה וקל וחומר עם ידעו קודם ]מה גם אם הפעולה נעשתה בהגבהה .
על עניין קנין הגבהה עליו מסביר הרב משה טרגין ," גבהה היא קניין שבו החפץ הנקנה מורם באוויר על ידי הקונה, והגבהה זו מצביעה על העברת הבעלות לבעלים החדש. ישנה מחלוקת יסודית בין רש"י לתוספות בנוגע לשיעור המינימלי שצריך להגביה את החפץ לצורך הקניין. קרוב לוודאי שמחלוקת זו נוגעת להבנה היסודית של קניין הגבהה.
הגמרא בכתובות (ל.) דנה במקרה שאדם אוכל דבר מה בלא שקנה אותו קודם שהכניסו לפיו. בדרך כלל, מיד לאחר שהאדם לוקח את האוכל, הוא קונה אותו בהגבהה. אך אם הוא "גחין ואכיל" - הוא מתכופף על מנת לאכול במקום להרים את המאכל אליו - הוא לא יקנה את המאכל עד שיבלע אותו. דבר זה מוביל את רש"י לומר שהגבהה קונה רק במקום שהחפץ הורם ג' טפחים לפחות. תוספות דוחים דרישה זו וסבורים שהרמה כלשהי של החפץ, אפילו כזו שפחותה מג' טפחים, מועילה כדי לקנותו במעשה הגבהה."
דבר זה מלמד אותנו לא לוותר על מה שמגיע לנו בצדק וחכמה כיעקב ולשים לב לפעולתינו שמשפיעה לטובה על חיינו כעשיו שאיבד את הבכורה ויכל לחזור לחיי תורה אך בחר אחרת ,מה אנו נבחר ? חודש טוב ושמח
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)