chiddush logo

שופר גלובלי

נכתב על ידי עידו פרידמן, 7/3/2014

 

בס"ד

שופר גלובלי

הגמרא במסכת ראש השנה (דף כו) דנה בחיוב לתקוע בשופר בראש השנה, ושואלת, מה מקור החיוב לתקוע בשופר בראש השנה?

כתוב בתורה : "ובחודש השביעי באחד לחודש (א' בתשרי) מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם" (במדבר כט ,א).

מה זה תרועה? במה מריעים? האם יש דרך מיוחדת להריע?

בספר יהושע מוזכר השופר, בהקשר של מלחמת יריחו.

נזכיר את המאורע בקצרה.

יריחו מסוגרת בחומות, יהושע והעם מקיפים אותה מבחוץ ובידיהם שופרות. יהושע מצווה את העם להריע כאשר הם שומעים את קול השופר.

"ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון, וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשפורות" (יהושע ו,ד) .

הגמרא לומדת שגם בראש השנה צריך להריע בשופר דווקא.

נאמר בפסוק אחד אחריו: "והיה במשוך בקרן היובל כשמעכם את קול השופר יריעו כל העם" (יהושע ו,ה), וממנו למדה הגמרא (דף כד.) גזרה שווה "ירעו- תרועה”, שגם בר"ה חייבים להריע בשופר דווקא.

ביריחו הריעו בשופר שנאמר “וירע העם ויתקעו בשופרות” (יהושע ו,כ), וזה ראיה שגם בראש השנה מצווה  להריע בשופר.

מסקנה – מצוות "יום תרועה תהיה לכם" חייבת להתקיים בתקיעה ותרועה בשופר.

(לענ"ד כיוון שפשט הפסוקים ביהושע מלמד לכאורה, שתקיעה זה בשופר, אבל תרועה זה בצעקה בגרון ולא בשופר. לכן חז"ל נזקקו, בנוסף לילמוד הכתובים, גם לגזרה שווה "יריעו- תרועה", כדי להסיק שגם בראש השנה יש צורך בשופר ולא מספיקה צעקה.)

 

ברם, עדיין לא ברור לגמרי מיהו אותו שופר מסתורי שאנחנו מצווים לתקוע בו בראש השנה?

הגמרא מנסה למצוא כלל שיבחין בין שופר כשר לפסול ויש מחלוקות בדבר. אבל ישנה חיה אחת שמוסכם על כולם שהיא בודאי כשרה לתקיעה בשופר.

האיל (כבש בוגר בלשון ימינו) - קרני האיל הן לכל הדעות שופר כשר.

כדי להבין נחזור לפסוק ביהושע.

"הכהנים נושאי שבעה שופרות היובלים....ויהי במשוך קרן היובל כשמעכם את קול שופר..." מקרא מפורש הוא שכאשר מושכים (תוקעים) בקרן של יובל, הוא משמיע קול של שופר.

ומה זה יובל?

אומר רבי עקיבא (שם) פעם אחת הייתי בביקור בערב הסעודית ושמע כמה ערבים מדברים בניהם. הוא שמע מדבריהם שלכבש בוגר הם קוראים בערבית 'יובלא'.

מכאן למדו חכמים שיובל שעליו דובר בפסוק הוא איל, כאילו הכתוב בפסוק "ויהי בתקוע בקרן האיל כשמעכם את קול השופר..".

לכן פשוט לגמרא שקרן של איל כשרה לתקיעות בראש השנה, שהרי יש פסוק מפורש בנביא שמעיד שקולו של האיל הוא קול השופר. וזה נלמד משיחת חולין של סוחרים ערבים.

ואני תמה, וכי מכיוון שכמה סוחרים ערבים קוראים לאיל שלהם יובלא, אני יכול לשמוע שופר של איל בראש השנה ולצאת ידי חובה מדאוריתא?!.

הם יקבעו לנו איזה שופר כשר ואיזה לא? מי הם בכלל שיפסקו הלכות? הרי הם מעולם אפילו לא שמעו על החג הזה.

ובהקשר לזה ממשיכה הגמרא להביא עוד ועוד מיקרים שחכמינו למדו פסוקים בתנ"ך, שלא ידעו עד אז את פירושים, כי שמעו עמים וגויים אומרים בשפתם הנוכרית מילה שהופיע בפסוק.

למשל "יפה נוף משוש תבל", 'כלה' ביוונית אומרים 'נינפי'. למדו שיפה נוף היא ירושלים שנקראה כלה יפה.

 

האם יש הסבר כולל שמסביר את התופעות המוזרות הללו?.

משל למה הדבר דומה? לתחנת רדיו שמשדרים בה על תדר גבוהה במיוחד.

מי שרכש את המקלט המיוחד והיקר יכול לשמוע את השידור בשלמותו, אבל מי שהסתפק במקלט רדיו רגיל הצליח לשמוע קיטועים קיטועים מהשידור בקושי.

כך גם במתן תורה, הקב"ה בחר בעמו ישראל לתת להם את התורה, ולכן העניק להם חוש נבואי שאין לאף אומה אחרת, ורק הם הצליחו לקלוט את דברי התורה בצורה שלמה. כמו קרן אור שעוברת דרך זכוכית מצוחצחת – הקרן מתקבלת בבהירות ובשלימות, כך דבר ה' אל העולם התקבל בצורה שלמה רק בעם ישראל.

אבל כמו במשל עם הרדיו, גלי הקול מפוזרים בכל העולם ומי שקולט קולט. כך גם הופעת התורה, אותו אור נפלא הופיע בעולם כולו כי מלא כל הארץ כבודו. לגויים שאין מקלט מיוחד וחוש נבואי עליון, כל מה שיש להם זה חוש טיבעי וצמאון אנושי לדבר אלוקות, הם לא הצליחו לקלוט את התורה בצורה שלמה.

כל אומה וגוי קלטו לעצמם קיטועים קיטועים מהדבירו האלוקי שהופיע במתן תורה.

חז"ל בעומק הבנתם וחכמתם ידעו לזהות ניצוץ שכזה שהלך לאיבוד בידי הגויים. הם ידעו לדלות אותו ולהשיבו למקורו - לצרפו אלינו. ואפילו לפעמים השתמשו בו כדי להסביר את תורתנו הקדושה באמצעות אותו ניצוץ אבוד.

תפקידו של עם ישראל הוא לתקן את המציאות כולה. רוב התיקון נעשה על ידי הסתגרות ותיקון פנימי של עם ישראל בתוכו פנימה. אך לפעמים, כחלק מתיקון העולם אנו נפגשים עם האומות וניצוצות של תורה שנפלו אליהם.

ברגעים כאלה חשוב שנזכור לא להמשך אחריהם ולנסות להדמות אליהם. להיפך, ננסה מתוך המפגש הזה להבין יותר את עצמנו, כי העיקר הוא הופעת התורה שתוך עם ישראל ולא אצל הגויים.   

בדרך זו הופכים את הגויים להיות 'משמשים של ישראל', וכך העולם כולו שותף בגאולתנו.

כמובן שאין צורך לללכת לחפש לכתחילא את הניצוצות הללו אצל העמים, אבל לפעמים הקב"ה מגלגל את האירועים בדרכים נסתרות, ועלינו לדעת כיצד להתיחס אל הדברים ברגעים שכאלה.

מתוך כך נלמד שתפקידנו הוא בראש ובראשונה לעסוק בתיקון עצמי, אפילו בשעה שאנחנו נפגשים עם גורמים חיצוניים אנחנו עסוקים ללמוד על עצמנו.

 

בראש השנה בעת שנתקע בשופר של איל, (וכך באמת נוהגים) ניזכר שזהו ניצוץ שהלך לאיבוד לבין גויים,  ואנחנו זכינו לראותו שב אלינו, בזכות ערנותו של רבי עקיבא ופיטפוטם של הערבים. נזכור שהקב"ה מנהיג את העולם בדרך הטובה בעיניו ואנחנו מנסים להתבונן ולומר "מה רבו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך”.

ובע"ה נזכה לעסוק בתורתנו הקדושה שכוללת כל, וכל חכמת האנושות כבר בה מקובצת.

ושנזכה לשנה טובה ומתוקה.

 

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע