מוכנות אברהם לאורחים
"והוא יושב פתח האוהל" (יח, א)
מוכנות אברהם לאורחים
יש כאן קושי: מצד אחד אברהם מחכה לאורחים בציפיה דרוכה, ומצד שני, כשהם מגיעים אין אוכל מוכן, והם צריכים לחכות עד שישחט בהמה וששרה תאפה עוגות, והכל בחפזון: "וירץ"
"מהרי לושי...". מדוע לא הכין אוכל לפני כן? אמנם יש סוגי אוכל שמתקלקלים במהירות ואי אפשר להכינם מראש, אבל היה צריך
להכין אוכל כזה שאינו מתקלקל, כדי שלא יצטרכו להמתין.
כנראה, אברהם לא היה רגיל להכין אוכל מראש, מפני שבדרך כלל יכול היה לראות את האורחים עוד כשהם רחוקים ממנו, כשעוד נשאר להם זמן ניכר להגיע אליו, ואז הוא היה מכין אוכל מבעוד מועד. אבל כאן, ה' לא רצה להטריח את אברהם, ולכן שלח את המלאכים שיגיעו אליו תוך זמן קצר מהרגע שהוא ראה אותם (לא לגמרי בצורה פתאומית, כדי שלא יבין שהם מלאכים), וזאת כדי שלא יספיק לשחוט ולאפות, אלא יכין להם רק מעט לחם
ומים, מפני שה' לא רצה להטריח אותו. לכן, כשאברהם ראה את האורחים לראשונה, הם היו "ניצבים עליו".
ואכן, אברהם אמר לאורחיו שיוקח מעט מים, והוא יביא לחם, ולא אמר שישחוט ויאפה, והאורחים אמרו בפירוש: "כן תעשה כאשר דברת". אבל אברהם בכל זאת לא עשה כפי שאמר ולא כפי שבקשוהו אורחיו "כן תעשה כאשר דברת", אלא עשה הרבה יותר - "אומר מעט ועושה הרבה".
