איך חיים בלי להוציא גרוש? 
עוברים לגור במערה?! איש אחד 
ויתר על הכל ועשה את זה. דניאל 
סואלו, האיש שגר במערה עם 
אחת התובנות היפות של החיים.
 
 
אם היו מציעים לכם לגור במערה, הייתם הולכים על זה? יכול להיות שזה לא נשמע כל כך מפתה, אבל כשחושבים על תשלומי המשכנתא או השכירות הגבוהים, המיסים, ההוצאות השוטפות... אולי בכל זאת?
 
איש אחד עשה את זה, החליט לחיות בלי להוציא גרוש. בעצם, הרבה אנשים, עוד בימים בהם המערה הייתה הבית היחיד ששימש את האנושות ואף אחד לא היה צריך לשלם אינסוף מיסים שלא שיערום אבותינו. ולא מדובר באיזה אדם תימהוני חסר השכלה, אלא דווקא אחד שפניו היו מועדות לעיסוק בתחום הרפואה, בעל תואר באנתרופולוגיה, עבד במספר מקומות 'נחשבים' והרוויח טוב, חשבון הבנק שלו היה עדות מהימנה לדברים אלה, עבד כעוזר טכנאי במעבדה בבתי חולים בקולוראדו ועוד, ושמו בארצות הברית הוא דניאל סואלו.
 
אז מה הוביל אדם מיושב כזה לעשות צעד שכזה? 
 
אחרי שהתגייס ל"חיל השלום" של האו"ם ב-1987, הוא נשלח לכפר נידח אי שם במרומי הרי האנדים באקוודור, כדי לפקח על מצב בריאותם של השבטים המתגוררים בהרים. סואלו לימד אותם את יסודות הרפואה והעזרה הראשונה וסיפק להם תרופות.
 
מאמרים נוספים בנושא:
הברכה הגדולה
החלום המושלם
לא קונה לך אהבה
 
השבט אותו ביקר סואלו היה בתהליך של התעשרות, לאחר שבני השבט למדו כיצד להרוויח בשדותיהם. בני השבט מכרו תפוחי אדמה, תירס וירקות אחרים. לראשונה בהיסטוריה שלהם, יכלו אנשי הכפר לרכוש לעצמם פריטים שאינם חיוניים לקיומם (נשמע מוכר?) כגון מכשירים אלקטרוניים מודרניים שונים. גם הרגלי האכילה שלהם הידרדרו, אחרי שהתרגלו למשקאות מוגזים, קמח לבן, סוכר מזוקק ושקי ענק של משפר טעם (מונוסודיום גלוטמט) שהוא למעשה מלח נתרן של חומצה גלוטמית, אותו החלו להוסיף למאכליהם.
 
סואלו חזה במו עיניו כיצד ריבוי הכסף מביא לפגיעה חדה בבריאותם של הילידים! וככל שהתעשרו, כך נאלצו להתמודד עם תחלואים נוספים. הוא ערך מעקב אחר מצבם הבריאותי באמצעות טבלאות והצליח להצביע על הקשר הברור בין כסף לבריאות ירודה, "נראה כי הכסף מרושש אותם" כתב באחד ממאמריו.
 
במהלך נסיעותיו ברחבי העולם פגש סואלו אנשים בהודו שפרשו מן העולם החומרי, סגפנים דתיים שנשבעו לחיות חיי עוני ללא כל רכוש. עם שובו הביתה הרגיש דחף לאמץ אורח חיים דומה. וזה מה שעשה לפני כ-13 שנה. במקום לבחור בחיי הצלחה, הוא בחר בחיי בריאות. הוא עבר להתגורר במערה פרימיטיבית ביוטה והוא לא מוכן לקבל כסף מאיש, אפילו לא דמי אבטלה מ"הדוד סם". שום כלום. 
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
מצחיק, אבל אין כסף
על החתום: מיסטר כסף
קשיים כלכליים והברכה הגדולה
רק מילה אחת!
 
"כאשר חייתי עם כסף, תמיד היה חסר לי. הכסף מייצג מחסור", קובע סואלו נחרצות בכתבה שפרסם בנושא. (המידע עד דניאל סואלו בחלקו באדיבות מגזין "זמן").
 
החיים עם הכסף, והמרדף אחריו ואחרי כל מה שאפשר לקנות עם השטרות האלה, גורמים לאדם להרגיש תמיד שהוא חסר. דניאל סואלו לא חידש לנו, עם ישראל, את הנקודה הזו, אלא אמר במילים שלו את מה שאמרו חכמינו ז"ל לפני הרבה מאוד שנים: אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. הנפש לא תמלא והאדםלעולם משתוקק להשיג יותר ממה שיש בידו.
 
המחסור, שמוביל את האדם לחשוב 'אם היה לי את זה, אז...' לחמוד ולרצות את מה שאין לך ובעקבות זאת להרגיש חסר, מה שגורם לאדם לפתוח באחד המרדפים הכי מתישים עלי אדמות - המרדף אחרי הכסף והרכוש. בהתחלה זה נראה כמו תענוג גדול, דמיון ממשיך לתעתע בו והוא רודף עם כל הכוח, כי "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים". עכשיו, כשהשיג את המנה, הוא רוצה את המאתיים. כך הוא חושב להשיג את האושר, שכל הזמן חומק ממנו, והוא ממשיך לרדוף אחרי הארבע מאות...
 
המרדף אחרי העולם הזה, הוא אחרי... שום דבר. ההנאות והדברים הדמיוניים שאנחנו רצים כל החיים כדי להשיג ולממש אותם לא קיימים. ואם השגנו, אפילו בקטנה, הכל קטן וחסר ערך, רק הדמיון הוא זה שעושה אותם כאלה גדולים ונוצצים. זה הכוח של היצר הרע המתעתע באדם.
 
אני מניח שמגורים במערה הם לא משהו מפתה בכלל, ואני גם מניח שלא צריך לארוז את המשפחה וכמה מזוודות ולעבור למערה הראשונה שניתקל בה, אבל הנה אתגר מפתה לכל אדם בכל מקום שהוא: בואו ננסה לשמוח בחלקנו, ליהנות ממה שיש לנו ולא להתלונן. כסף זה באמת לא הכל בחיים. דניאל סואלו, האיש שוויתר על הכסף, הוכיח שאפשר גם אחרת.
 
הזוי, נאיבי או אולי רק אדם מאושר? מה אתם אומרים?