פרה אדומה - "עד דלא ידע" (4 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי יהונתן, 17/6/2010

 האם יש עניין באי ידיעת טעם פרה אדומה?

"אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" אמר שלמה המלך החכם באדם שאפילו הוא לא ידע טעם המצווה.

 

"המוות הוא חזיון שוא, טומאתו היא שקרו, מה שבני אדם קוראים מוות הרי הוא רק תגבורת החיים והתעצמותם..." (הרב קוק)

 

בעצם, במוות יש עניין נסתר שאין ביכולת ה"שכל" להבין בבירור את עניינו וכן את התיקון לטומאת המת - פרה אדומה.

כזכור, פרשת פרה נקראת אחרי פורים - היום היותר נעלה בשנה עד שכיפורים הוא רק כמו פורים. בפורים (השואב מימות המשיח והתחיה ולא יתבטל לעולם) אנו מגיעים לדרגת "עד דלא ידע" - לא רק "חוסר ידיעה" , אלא אי ידיעה כמטרה! כמו שאמר החכם "תכלית הידיעה שנדע שלא נדע" וכפי שאמרו חז"ל "למד לשונך לומר איני יודע" - ז"א שאי הידיעה היא ערך לעצמו, בחינת "אין" ששם אין את מוגבלות הידיעה השכלית הרגילה. "החכמה מאין תמצא".

כך גם בשאלת מרע"ה ששאל ולא קיבל תשובה אלא "שתוק, כך עלה במחשבה לפני". בדברים שהם מעל הבנת השכל הנברא ואי ההבנות של המציאות המורכבת, יש צורך של התעלות לבחינת אי הידיעה ומשם מתחברים למקור הידיעה... הנשמה היא מעל השכל והמחשבה, ובעצם אנו הרבה מעל מה שאנו חושבים שאנחנו...

 

גם פרשת חוקת היא מעבר מבעיות המדבר לפני הכניסה לא"י, אז נצרכת נק' מפנה זאת של טהרה עליונה לפני הכניסה לארץ החיים.

 

 

 

 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (4)
יהונתן (20/6/2010)
לא מדובר על בורות וטיפשות. מטרת אי הידיעה המדוברת כאן היא כדי להגיע לדעת עליונה יותר, דעה אלהית ולא דעה אנושית שכלית שאין ביכולתה להבין כל דבר שבעצם מעל המחשבה הרגילה כמו המוות וההיטהרות ממנו. "עד דלא ידע" זה לא זריקת השכל להוללות אלא גילוי הסוד (ע"י היין) מעל החשיבה האנושית הרגילה וע"י כך "התענגות על ה'". זו מדרגת ימות המשיח שדעת אלהים מתגלה ומתעלה
elico (20/6/2010)
אי ידעה כמטרה זה דבר שלילי ואמנם פרה אדומה יש בה תמיהות גדולות אולםאנו מקבלים את דברי השם באמונה שזה נכון ההכרה הזאת מבטלת את האדם לפני המקום
האם אתה מבין את טומאה נדבקת באדם ומה היא עושה לו
ושוב זה גדר אמונה
וגם הידיעה מרוממת ומקשרת את שכלו וריגשותיו של האדם למקום
תחשוב איפה כדי להיות?
יהונתן (19/6/2010)
הנק' היא שב"איפוס" הידיעה בבחינת ה"אין" דווקא אז מתחברים לידע היותר מקיף ופנימי. לאו דווקא רחוקה בהשגה אלא באינסופיות, ממילא זה גם לא עניין של זמן אלא ענווה וכו'. "אין" במקום "אני"...
אילת חן סקיטל (19/6/2010)
יפה מאוד! "תכלית הידיעה היא- שלא נדע". ותכלית זו בבחינת "אמרתי אחכמה, והיא רחוקה ממני" וזה העיקר. שידע שהחכמה רחוקה ממנו, ויש לו דרך ארוכה. שזה התכלית הוא מקיף את כל העולם הנברא בחכמה.
מה זאת אומרת? פשר העניין של תכלית הידיעה שלא נדע- כי כל הידע והמידע שנמצאים פה וכל הדברים הקורים בעולם, השורש שלהם הוא העולם. והשכל של העולם עצמו הוא מעל השכל האנושי של האדם! כי העולם עצמו נברא מיש מאין! ישר כח!