עוד דבר, כשאברהם "מתווכח" עם הקב"ה, הוא מייצג את עמדת הרחמן האולטימטיבי, בקריאה ראשונית אברהם נראה כמשחק את "הטובים" שמנסה להגן העיר המטה להיחרב, והקב"ה מייצג את "הרעים" שבסופו של דבר מחריב את העיר.

אך האם זה באמת כך?

בקריאה מעמיקה אברהם (שעניינו זה מידת החסד) שובר את כל אמות המוסר ובא להגן על פושעים ורוצחים מאין כמוהם!

בחז"ל אנו מוצאים מספר סיפורים שממחישים לנו את הרשעות של אנשי סדום.

ננסה לענות על השאלות, במהלך הבא.

ידוע, שאברהם הוא מידת החסד, ה' (י-ק-ו-ק)  = מידת הרחמים.

בדיון המתקיים בין אברהם לבין הקב"ה, בעצם מתקיים דיון בין מידת הרחמים למידת החסד.

ע"פ מידת הדין, כשמישהו עושה משהו רע בעולם, הוא ישר צריך לקבל את העונש, זו מידת הדין - צדק.

אך במדרש (ב"ר בראשית יב) מצינו שהעולם לא יכול להתקיים במידת הדין 

 "ראה שאין העולם יכול לעמוד, עמד ושיתף מידת הרחמים",