את התורה קיבלו בנ"י כעם, שאנו הראוים לתורה כמו שנאמר שה' עבר בכל האומות והם לא רצו לקבל את התורה (מכילתא דר"י "יתרו" פרשה ה') שכל אחד אמר שהתורה לא מתאימה לו, שהתורה מתאימה דווקא לבנ"י, וזה בהיותנו עם הניבחר לה', כמו שנכרת ברית בין הקב"ה לאבות. והברית באה לידי ביטוי בברית מילה, כמו שנאמר "ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם" (בראשית יז,יא) שהמילה היא הביטוי החיצוני לברית הרוחנית ביננו לה'. לכן מובן מה שאמרו חז"ל 'א"ר לוי לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכו, ואותן שחטאו יותר מדאי מהו עושה להם, מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ונותנה עליהם ומורידן לגיהנם' (בראשית רבה פרשה מח אות ח) וכי איך יכול אברהם לעשות זאת, הרי הם חטאו?- אלא שבתנחומא ("לך לך" אות כ') מופיע שה' אומר לאברהם שהוא (ה') לא יתן למהולים ליכנס בגיהנום. וזה לא סותר אלא ה' ואברהם פועלים יחד, שאברהם עושה שליחותו של ה', שה' סולח למולים על חטאיהם, ומדוע?- אלא שהברית מראה חיבור לה', ולכן גם אם האדם חטא ה' סולח לו כי תאוותיו גברו עליו, אולם במהותו הוא שייך לה' ורוצה לעשות את דבר ה', ולכן ה' סולח לו. ולכן גם מסופר על דוד שבמרחץ הצטער שהוא ערום מכל מצוה, עד שראה מילתו ונירגע (מנחות מג,ב). שבפשטות הכוונה שנירגע כי ראה שיש בו משהו של מצוה, אבל אפשר בעומק שבמילה ראה את קשרו לכל המצוות. ובזה מובן גם 'גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו, שנאמר "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" (משנה, נדרים ג,יא) ומצד שני נאמר 'והא"ר אלעזר אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" (פסחים סח,ב) אז על מה נאמר הפס' על המילה או על התורה?- אלא ששניהם זה דבר אחד, התורה קשורה וחלה על ידנו בשל היותנו דבוקים ברצון ה', וזה בא לידי ביטוי חיצוני במילה. וזהו שאפילו להלכה (בהלכות נדרים, שם) 'קונם שאיני נהנה לערלים, מתר בערלי ישראל ואסור במולי האמות. קונם שאיני נהנה למולים, אסור בערלי ישראל ומתר במולי האמות. שאין הערלה קרויה אלא לשם הגוים' שהברית מילה בעצם מייצגת את העניין הרוחני של היהודים.  לכן בעניין המילה יש חשיבות של כלל ישראל, כעם, ולכן בו במיוחד יש עניין של חיבור יהודים בסעודת מצווה, 'תניא רשב"ג אומר: כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה, כגון מילה, דכתיב "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" עדיין עושין אותה בשמחה' (שבת קל,א) ופרש"י 'בשמחה - שעושין משתה'.