השלמה לקרבן ראיה ושלמים בשמ"ע

נכתב על ידי יניב, 15/9/2013

 'מי שלא חג ביו"ט הראשון של חג, חוגג את כל הרגל ויו"ט האחרון של חג, עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו' וכו' (משנה חגיגה א,ו) מכאן משמע שהרגל כולל את שמיני עצרת, אולם בגמ' מובא שיש הבדלים בניהם (שהם חלוקים בדיניהם) וכל מה שנאמר זה לעניין תשלומים (חגיגה ט,א) אם כך מדוע לעניין תשלומים כן נחשב כחלק מסוכות?- וניראה שבסוכות מקריבים 70 פרים כנגד האומות ואילו בשמ"ע מקריבים אחד כנגד ישראל (סוכה נה,ב) וההבדל בין יהודי לגוי הוא הבדל גמור כמו בין חי לצומח, כך היהודי הוא דרגה מעל הגוי, ולכן החגים מובדלים לגמרי שיש בזה כנגד בנ"י ובזה כנגד הגוים. שכך סוכות עושים כעין את העולם בדימוי לקדושה בסוכה כך שכעין מחובר לגוים (וראה ב'תורת המועדים' למרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א מאמר שלם שמראה שישנם שתי גישות לגוים וסוכות, [רק ששם זה בסוכה עצמה אבל השפעתה זה לכל העולם]) ולכן לעתיד ינסה הקב"ה את הגוים בסוכה דווקא (ע"ז ג,א). ואילו שמ"ע מיוחד לבנ"י ולכן בו המלך מברך את העם כעין שמייצג את ה' (כמלך) שאוהבנו כמו אותו אוהב של המלך שכנגדו שמ"ע (סוכה נה,ב). והנה שלמים וראיה שמביאים בסוכות זה ממעלתם של בנ"י שניראים לפני ה', שגם כשהגוים נהנים זה דרכנו, ולכן בראיה ושלמים שאנו מביאים, כל יחיד בישראל, זה הקשר שאנו פועלים בו, ולכן בזה כן יש קשר לשמ"ע שהוא כנגד בנ"י, כיון ששניהם זה קשר של מעלת בנ"י. ולכן למדים (ע"פ ה'תנא') להשלמת חגיגה בשמ"ע מ"בחדש השביעי תחגו אותו" (חגיגה ט,א) שזה כעין רמז כמו תשרי שיש בו דין לכל העולם, וע"פ ר"י שבניסן ניברא העולם הטעם של ר"ה הוא משום סמיכתו ליוה"כ (הר"ן- ר"ה טז,א) כך שזה קשור אלינו, כך אותו דבר הטעם של השלמה בשמ"ע לקרבן ראיה ושלמים, שזה משום שבא דרכנו בסוכות, שאנו מקריבים את 70 הפרים לאומות, שהנאתם זה ממעלתנו, ודרך חיבור זה בא חגיגה וראיה ולכן גם בשמ"ע שהוא מיוחד לנו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה